הוסף למועדפים מערכת עיתון הצבי: 08-995-7777

ערד

והסביבה - ברוכים הבאים לערדניק, אתר החדשות המוביל בעיר ערד.

הרהורים לאור המציאות

מאת: לאה מיכלסון writer
תאריך: 2012-12-20 10:06:03

הרהורים לאור המציאות
"הרהורים לאור המציאות"

מאז קום המדינה

כשכל המדינות השכנות

התנגדו לחלוקה ולהקמת מדינתנו

ולמרות התנגדותן המזוינת

בפרוץ מלחמת השחרור

כשהיינו מעטים נגד רבים,

מדינת ישראל קמה לתפארת.

 

במשך שנים הושטנו יד לשלום לפלסטינים

בכוונה להביא ליחסי שכנות טובה

ובאמונה שהסכם אוסלו יוביל לשלום

ואולי יתגשם חזון: מזרח תיכון חדש.

 

באותה תקופה כראש הפלסטינים

היה ערפאת שהפר בכוונה את ההסכם:

בהסתה בבתי –ספר, בהברחת נשק,

בפעולות טרור אכזריות של הרג

אוטובוסים שהתפוצצו ברחובות ישראל.

 

הסכם אוסלו, האמונה והתקווה לשלום קרסו!

רבים התפקחו, הבינו את המהלך, הכוונות

של הפלסטינים, הולכת שולל ודחיית השלום

בהקזת דם של יהודים חפים מפשע.

 

מאז הסכם אוסלו, הסכם קמפ דוד

ואחריהם ההצעות המפתות של אולמרט וליבני,

אפילו ההצעה לאבו-מאזן לחלוקת ירושלים,

בניגוד לעמידה עקרונית על אינטרסים הלאומיים שלנו,

למרות כל הצעות השלום והחלוקה,

הפלסטינים דחו, גם לא הכירו

בישראל כמדינה יהודית!

לאיזו מסקנה צריכה להגיע מדינת ישראל

לאור הדחיות החוזרות, אפילו המפתות ביותר?

 

היה מי שהלך שבי אחרי

רעיון של שתי מדינות לשני עמים.

יש ביננו המאשימים את הממשלה

בעצירת התהליך המדיני ומבטיחים לשנות.

 

בימים אלה בשיחה של ליבני

עם אבו-מאזן, הודיע לה שאינו

מסכים עם דבריו של חאלד משעל

שאמר בעזה: "לא יהיה ויתור

על כל פלסטין מהים עד הנהר".

וכי ברצונו להגיע להסכם של

שתי מדינות לשני עמים

בדו-שיח, בפתרון דרך משא ומתן.

 

ליבני התלהבה מהבטחתו, כנראה

שכחה את תשובתו בסבוב הקודם.

עתה למי להאמין? לאבו מאזן הדו-פרצופי?

כשבהופעתו באום דבריו היו רוויים שנאה,

וכשחזר, אבו-מאזן עשה שימוש

בפיקציה מדינית פלסטינית

שמותר לו ליזום עימותים מזוינים

ולזכות בתמיכה בינלאומית,

ובעתונו הוא כותב: לגרשנו מאדמתנו!

 

האם היום דבריו כנים או אשליה והטעיה?

אולי הרגשה שהוא מוליך אותנו שולל ואולי לא?

ניתן לתקווה הזדמנות לפעולה חיובית צלחה.

 

בעולם ההפכפך נהיה סבלנים, אך לא שאננים

עלינו להיות מאוחדים ומוכנים לכל תרחישים,

תגובתנו לאינטיפאדה, שנראת מתקרבת אלינו,

צריכה להיות תקיפה מ"חומת-מגן" בשנת 2002

 

עלינו להיות חזקים, מצוידים בכל החידושים,

באומץ לב, בגבורה ובעוז רוח

לעמוד בפני כל אויב וצר

תמיד לנצח, להגן על המולדת היחידה.

 

למרות המציאות הסבוכה,

תמיד נמשיך לחפש דרך לשלום,

ברוח של תקוה חדשה

אולי תגיע סוף סוף העת

של שתוף פעולה

של איי שלווה והבנה.

 

יהי רצון שחלום על שלום

עם הפלסטינים ועמנו

שחי על חרבו

מאז קום המדינה,

שיתגשם לטובת כולם במהרה.