הוסף למועדפים מערכת עיתון הצבי: 08-995-7777

ערד

והסביבה - ברוכים הבאים לערדניק, אתר החדשות המוביל בעיר ערד.

ככה מממנים אלבום

מאת: בן שיף writer
תאריך: 2012-11-08 16:49:43

ככה מממנים אלבום
"ככה מממנים אלבום"

שרון דואק, ילידת ערד, זמרת ויוצרת, רוצה ליצור אלבום. איך היא עושה את זה? בשביל זה היא צריכה את כל העזרה שיש.

שרון דואק, נולדה ב-1986 בערד. בגיל 8 החלה לכתוב שירים, ובגיל 14 החלה להלחין את חלקם ע"י שימוש בהקלטות ווקאליות פשוטות בביתה. ללא ידע מוזיקאלי תיאורטי או מעשי, התמקדה בכתיבה ובגיל 15 זכתה בתחרות היצירה (של שירה כתובה) "ביכורי יצירה".

שרון המשיכה להתפתח בכתיבתה מתוך אהבתה לשפה העברית ולמשחקי המילים בה, ובמהלך השנים שלאחר מכן כתבה שירים נוספים, חלקם מולחנים. בגיל 17 כתבה והלחינה שיר ("מסוממת") שהוקלט בגיל 19 ע"י המוזיקאי והסאונדמן אופיר גל. מיד לאחר התיכון טסה שרון לגרמניה לעבוד ולטייל וכשחזרה עברה לגור בת"א ועבדה הן בחנות ספרים והן כמלצרית זמרת בת"א. העבודה כמלצרית זמרת נועדה להסיר את חרדת הבמה שפקדה אותה וכללה הקאות וכאבי בטן לפני עליה מצופה לבמה. באותה עת התחילה להתעניין שרון גם בעולם העיצוב. במקרה פגשה בבעל רשת רהיטים שהבחין בכישרונה והטיס אותה לברצלונה על מנת לבחון את כישוריה העיצוביים בחנותו שם. לאחר שהחליט לקבל אותה כמנהלת החנות שפתח חודשיים מאוחר יותר במדריד, שרון החליטה לדחות את הצעתו מהסיבה שלכבודה אנחנו כאן- המוזיקה. באותה שנה החליטה כי היא רוצה ללמוד באוניברסיטת בן גוריון בנגב על מנת להתפתח בכתיבה ובמוזיקה ולהרחיב את אופקיה. היא התקבלה לעבוד כעיתונאית-כתבת בעיתון "הצבי" ולאחר מכן הפכה שם לעורכת משנה תוך כדי לימודי השנה הראשונה שלה בפילוסופיה, מחשבת ישראל ומקרא. המקצועות מחשבת ישראל ומקרא נבחרו מתוך צורך להכיר יותר לעומק את השפה המקראית והחז"לית, ופילוסופיה מתוך עניין בתיאורטיקה של המדעים ובפיתוח המחשבה. בד בבד הקימה שרון הרכב מוזיקאלי לאחר שהגיעה לבשלות, ולפני כשנה פרסמה אונליין את הסינגל הראשון שלה - "השב".

בונים אלבום ביחד

הדסטארט הוא אתר בו כל אחד יכול לבקש כסף. הרעיון פשוט מאוד: אתה מעלה רעיון, מבקש תרומות כדי להוציא את הרעיון לפועל. גיוס המשאבים בדרך זאת, עוזר ליוצר לשמור על 100% מהקניין הרוחני בפרוייקט. המימון עובד בשיטת הכל או כלום: פרוייקט חייב להשיג את יעד המימון שלו עד תאריך היעד שנקבע לקמפיין, במקרה ויעד המימון לא הושג, הכסף לא מחליף ידיים. בדרך זאת, אין סיכון שכספי התרומה שלך יילקחו ולא יהיה להם שימוש.

שרון בחרה להקליט את אלבום הבכורה שלה בדרך זו. היא צריכה 55,000 ₪ ויש לה חודש להשיג את זה. תרמת 50 ₪? קיבלת דיסק כתודה על תרומתך. תרמת 5,000 ₪? שרון תיתן לך הופעה פרטית. תרמת 10,000 ₪? תוכל לקחת מספריים ליד ולחתוך את השיער של שרון לפי ראות עינכם.

מה התגובות שאת שומעת על הפרויקט?

"האמת שזה מדהים, לא ציפיתי בכמה ימים לקבל כזו תמיכה. מהר מאוד המונה באתר טיפס לכ-5,000 ש"ח שגויסו מ-22 תומכים. זה בעצם 10% מסכום היעד שהוא 55,000 ש"ח, וזו רק ההתחלה. אני מאמינה שאצליח לגייס הכל, אני מרגישה תמיכה מכל עבר, ואני עורכת שתי הופעות גיוס לאלבום. יש לי הרגשה שמישהו כבר מתכנן על השיער שלי... בעצם אני חייבת לגייס הכל, כי רק אז אפשר באמת לפדות את הכסף. אחרת, הוא מוחזר לתומכים. בכל מקרה אני צריכה איזה שובר שוויון, איזה תומך אחד שיעשה את זה אפשרי, אתה מכיר מישהו? אגב, אתה יודע, לפני כמה זמן ישבתי וחשבתי לעצמי, מה יהיה עוד 10 שנים אם אני לא אוציא את האלבום, אם לא אנסה לחתור למה שהכי רציתי. היכון למשפט הכי נדוש בראיון: חיים רק פעם אחת. הייתי פשוט מתחרטת על זה, מתחרטת שלא ניסיתי בכל הכוח, ושאין לי עוד חיים או נעורים לנסות את זה. ויותר מזה, אין לי הרבה ברירות, אני אעשה את זה בכל מקרה כי אני לא יכולה אחרת, כי זה כבר יצא מכלל שליטה, המוזיקה מפעפעת ובוערת, ואני כשפחה נאמנה מצייתת".

איך התחלת לכתוב?

"התחלתי לכתוב אחרי שהמורה שלי ביסודי (בי"ס יעלים) נתנה משימה לכתוב שיר. אני זוכרת את זה בבירור, הייתי בכיתה ג' בבית-הספר יעלים, ורוני, המחנכת, אמרה שהמשימה בכיתה היא לכתוב שיר. כשהצגתי לה את השיר שלי היא מאוד התפעלה; אח"כ הצגתי אותו גם להורים, וגם הם התלהבו ממש, ואז חשבתי שזה היה ממש נחמד לכתוב אותו, אהבתי את זה, אז התחלתי לכתוב מחברת שירים. כתבתי על מלחמה ושלום, על סיטואציות מהחיים ואפילו שיר לחנוכה. יש לי אותה עד היום, שמורה היטב בארון, יחד עם כל שאר ה"קשקושים ששרון לא רוצה לזרוק" כפי שידיד שלי כתב על ארגז פעם. אני זוכרת הרבה שירים משם בע"פ, ונהנית להסתכל על זה מידי פעם".

איזה למשל?

"יש שיר שנקרא אני ואחי הגדול, מגיל 9, והוא הולך ככה:

בזמן שאני משחק עם אחי,

הוא כל הזמן מנצח אותי,

הוא חושב את עצמו

לגדול וחזק

ואני איזה פרט קטן במשחק

אבל בזמן שאורחים באים

הם אומרים שאני חמוד

ואיתי מתיידדים

ואז אחי מרגיש עצוב

מתיישב לבדו ומנסה

שוב ושוב להיות חשוב.

העניין בשיר הוא שאני בכלל הבכורה, ותרחיש כזה מעולם לא היה. אני זוכרת את עצמי משתמשת הרבה בדמיון לכתיבת שירים, הכל בא אצלי מהדמיון, ברבים מהשירים אין שמץ של מציאות, וזה כיף שאפשר להשתעשע בכל מחשבה אפשרית, ולכתוב עליה כאילו מניסיון פרטי. אהבתי את זה כבר מאז".

השמועה אומרת שזה לא קל למוזיקאים לפרוץ ככה קדימה היום

"אולי. אבל יש כמה דברים שנותנים לי יתרון. דבר ראשון, לא אכפת לי מה אומרים ומעולם לא היה לי אכפת. דבר שני, אני כותבת מלחינה ושרה והמוזיקה שלי לא זבל. יש היום הרבה אומני טראש, ואיך יודעים שמוזיקה היא טראש? אם היא חולפת עם הזמן. אם תקליט לא עובר את מבחן הזמן, הוא חשוב כמת מבחינתי. כלא קיים. זו בדיוק הסיבה שלא ישמיעו שיר של איזה פרץ עוד 5 שנים ברדיו, אבל כן ישמיעו שיר של מאיר אריאל, וזו בדיוק הסיבה שהיום כשבני נוער מעבירים ביניהם מוזיקה, אתה יכול למצוא שירים של Guns & Roses אבל בחיים לא את I'm a barbie girl או משהו כזה, למרות שבזמנו, אני מודה, הבארבי תפסה גם אותי, הייתי בת 9, בכל זאת... אבל היא, כמו רוב המוזיקה, לא עוברת את מבחן הזמן. בכל מקרה, כשאני עושה מוזיקה אני לא חושבת על כל הדברים האלה, אלא זה מאוד אינטואיטיבי, זה פשוט יוצא, אבל עד שלא הרגשתי שהמוזיקה שלי יכולה לשרוד את המבחן הזה לא הרגשתי מוכנה להוציא אותה".

*איך בעצם את עושה את המוזיקה שלך מבלי לדעת לנגן?

"בע"פ. לרוב אני שומעת את כל השיר בראש. פשוט מתנגן, במלואו, אחרי עיבוד והכל, וזה נשמע כל כך טוב שאני כבר להוטה להעביר את זה מהדמיון שלי למציאות. אז אני מנסה לפרק את מה ששמעתי בראש, ולהסביר לנגנים. לפעמים, יש לי את כל התפקידים בראש, ממש הכל, כולל סולו גיטרה, תפקיד בס, תופים, פשוט הכל יושב שם, ואני שרה את זה לנגנים. הנגנים שאיתי, ובמיוחד הגיטריסט, מכירים אותי מספיק טוב כדי לדעת בדיוק מה הכיוון של השיר וזה הופך את הכל ליותר קל. גם שיעורי פיתוח קול לא באמת לקחתי. לימדתי את עצמי לשיר. האמת, שהייתי לומדת לנגן, אבל הזמן שיקח לי להגיע לרמה של הנגנים שאיתי, הוא לפחות 7-8 שנים, אז אני מעדיפה בזמן הזה שאני אמורה להשקיע ללימוד נגינה, להתמקצע בכתיבה, ולפתח את שאר הדברים שאני עושה. אין לי ספק שזה יגיע יום אחד, השלב הזה של הנגינה, אולי בצורת פסנתר ואולי אקורדיון, אבל פשוט לא עכשיו. עכשיו הדינמיקה שלי עם ההרכב היא מעולה, ואני לא צריכה יותר מזה. למרות שכבר יצא לי פעם להלחין שיר מול גיטריסט שפשוט נתן לי את כל האקורדים האפשריים לכל צליל שהוצאתי מהפה, וככה בחרתי את האקורדים שהתאימו לשיר. בסוף יצא לי שיר עם איזה 35 אקורדים, ואני בכלל חשבתי שזה שיר ממש פשוט עם מעט מאוד אקורדים.. זה נקרא "היא פשוט שותקת", והאמת שהוא דווקא כן מדבר עליי".

אבל השיר הזה מדבר עליך אבל מנקודת מבט גברית, כלומר בלשון זכר. כך כמעט כל השירים שלך. הסבר?

"אין לי ממש הסבר. זה פשוט יוצא ככה. אני לגמרי לא לסבית, ולא זכר, אבל אולי אני נושא טוב למחקר. פשוט כך מבעבעים בי רוב השירים, ואתה יודע מה, אולי אני חושבת מנקודת מבט גברית לפעמים, גם בדמיון ואולי גם קצת במציאות. לגברים יש ראייה מאוד פשטנית ולא אמוציונאלית, בניגוד לנשים, אם יורשה לי להכליל רגע. ולמרות שאני רגישה ורכה ופגיעה כמו כל בנאדם אחר, אני חוטאת בראייה הזו פעמים רבות, ומנתחת מצבים מנקודת מבט מאוד ריאלית".

האם העובדה שגדלת בערד נשמעת בשירייך?

"תמיד לערד יהיה מקום בשירים שלי. היא אולי לא מוזכרת באופן ישיר, אבל היא בנתה אותי, והיא לא יכלה לעשות עבודה טובה יותר. הנופים, הילדות, השקט ברחובות, החברויות החזקות, היכולת להיות לבד, המורים הנצחיים, הדשא של אורט, וואו כמה הייתי מבלה פרקדן על הדשא הזה כשהייתי מבריזה, ואפילו ההברזות מהשיעורים שנסלחו עם קבלת ה-100 במבחן (זה בטח כבר לא ככה...). הכל בנה אותי, והכל בא לידי ביטוי בשירים שלי. עברתי בצער רב מערד לאזור המרכז בגיל 16. רק אז הבנתי כמה אני אוהבת את ערד, כמה מה שיש שם הוא מיוחד. אני לא יודעת אם זה עדיין כך, חלפו מאז 10 שנים, ואני עדיין מבקרת בערד מידי פעם, אבל היא השאירה את חותמה עליי, וזה מה שחשוב".

למה בחרת להוציא אלבום דווקא בדרך הזו?

"אני רוצה אלבום. אלבום מצריך כסף. כסף מצריך גיוס הון. או הרבה עבודה על פני הרבה זמן. כרגע, אין לי את הזמן הזה. האלבום בוער בי, וכבר יש לי מספיק חומרים לשלושה אלבומים טובים. אני בתהליך סיום תואר שני ובתהליך ביסוס עסק, אז יש גבול ליכולת החיסכון שלי. אז הדבר הכי מתבקש זה בעצם גיוס הון. והאמת שבמציאות זה היה קצת פחות לוגי. עבדתי עד לא מזמן כמנכ"לית של ארגון Jewgether במשרה חלקית, ארגון שמקשר בין יהודים למטרות אירוח ע"י רשת חברתית, והייתי צריכה לגייס כספים. אחד מאתרי גיוס הכספים שנתקלתי בהם kick-starter, והוא תופס תאוצה. זוכר את קלטת הסקס הפיקטיבית של בר רפאלי שגייסה כמיליון דולר? זה משם... האתר המקביל בעברית נקרא headstart. כיוון שכל הקהל שלי הוא כרגע בעברית, השקתי שם את הפרויקט שאומר בעצם- תמכו עכשיו, קבלו אלבום לכשיצא. או כרטיסים להופעה. או הופעה פרטית אצלכם בבית, הכל תלוי בסכום שבו תתמכו, וכן, לא אכפת לי גם לתת מספריים למישהו שיגזוז לי את השיער תמורת 10,000 ש"ח או להפקיר את בטני לציור בצבעי גוף, ואני שמחה לתגמל באלבום איכותי, הופעה ואפילו טיוטת שיר מקורית למשקיעים. זה החלום שלי מאז שהתחלתי להלחין בגיל 14, ואין סיכוי שאני מוותרת על זה, או מאלתרת את זה באיזה אולפן ביתי זול".