הוסף למועדפים מערכת עיתון הצבי: 08-995-7777

ערד

והסביבה - ברוכים הבאים לערדניק, אתר החדשות המוביל בעיר ערד.

פסח

מאת: דקלה שוקרון writer
תאריך: 2012-04-06 10:48:24

פסח
"פסח"

או בשמו המקראי: חג המצות הוא חגביהדות שמופיע במקרא, הראשון מבין שלושת הרגלים, הנחגג שבעה ימים מט"ו בניסן ועד כ"א בניסן, כאשר היום הראשון והאחרון הם ימים טובים והימים שביניהם מכונים חול המועד. פסח מציין את יציאתבני ישראל ממצרים מעבדות לחירות, שחלה ביום הראשון לחג. מצוות החג המרכזיות הן איסור על אכילת והחזקת חמץ ומצווה על אכילת מצה. בזמן שבית המקדש בירושלים היה קיים התקיימו בחג הפסח גם מצוות העלייה לרגל והקרבת קורבן פסח.

הלילה הראשון של החג הוא ליל הסדר שבו מצווה לאכול מצה ומרור (ובזמן בית המקדש היו אוכלים גם את קורבן הפסח) ומספרים על יציאת מצרים על פי סדר ההגדה של פסח.

החג מתחיל בט"ו בניסן ונחוג בארץ ישראל במשך שבעה ימים ובחו"ל במשך שמונה ימים שכן מתווסף יום טוב שני של גלויות. היום הראשון והאחרון של החג הם ימים טוביםוחל בהם איסור מלאכה כבשבת, מלבד מלאכות "אוכל נפש" המותרות. חמשת הימים שביניהם הם חול המועד, ומותרות בהם מלאכות רבות אחרות, לצורך שמחת החג, אך מלאכות מסוימות עדיין אסורות.

ליל הסדר

שולחן הסדר ערוך עם מצות, קערת ליל הסדר, יין לארבע כוסות, והגדות לכל המסובים.

חג הפסח מתחיל בלילה מיוחד המכונה "ליל הסדר". נהגו בקהילות ישראל להזמין לסדר בני משפחה קרובים כרחוקים, עניים ואף אנשים זרים, "כל דכפין ייתי ויכול, כל דצריך ייתי ויפסח" (=מארמית, כל הרעב יבוא ויאכל, כל הצריך יבוא ויעשה את הפסח) כדי שכל אדם יוכל לאכול את סעודת החג, שלא להשאיר שום אדם מחוץ לקהילה בודד לנפשו. מצוה לספר בליל הסדר לילדים (ואם אין ילדים לספר להם, מספרים זה לזה) את אירועי יציאת מצרים על פי קובץ מדרשים ואמרות חז"ל, שהיום נקרא "הגדה של פסח", כדי לקיים את מצוות סיפור יציאת מצרים. המטרה היא להעביר את המורשת ואת הזיכרון לדור הבא, כחלק ממצוות "והגדת לבנך", המכוונת ללילה זה, ולכן הסדר מכוון לילדים.

רבים ממנהגי ליל הסדר נועדו לשמור על ערנות הילדים ולהתמיה אותם, כדי שישאלו מה שונה לילה זה מכל הלילות ויספרו להם כתשובה את סיפור יציאת מצרים; כך למשל, אמרו חכמים, שיש לחלק "קליות ואגוזים" לילדים, כדי שישאלו. בעדות ובמשפחות מסוימות, נהגו אף לעשות הצגות לילדים לצורך כך. מנהג גניבת האפיקומ ןנועד אף הוא לצורך כך. בעבר היו נוהגים לחטוף אחד מהשני את המצה השמורה לסוף הסדר, וכיום נותנים לילדים לנסות ולגנוב אותו; הילד אשר מצליח לגנוב את האפיקומן מבקש לרוב מתנה בתמורה להשבתו.

בליל הסדר מתקיימות רבות ממצוות החג: אכילת מצה ומרור, שתיית ארבע כוסות, הסיבה, סיפור ביציאת מצרים, ובזמן המקדש גם אכילת קורבן הפסח וקורבן החגיגה. כמו כן מתקיימים מנהגים כגון אכילת החרוסת, הביצה והכרפס. בקהילות רבות נוהגים להכין כוס יין מיוחדת לאליהו הנביא (כוסו של אליהו) ובמהלך הסדר למלאה ביין ולפתוח את דלת הבית לכבוד הגעתו. יש הסבורים כי מקור המנהג בכך שהמסורת רואה באליהו הנביא את המבשר לקראת בואו של המשיח והגאולה.‏

ליל הסדר מסמל את יציאת בני ישראל מעבדות לחירות, ואת זכירתם את יציאת מצרים ותודתם ומחויבותם לאלוהיםעל כך; יציאת מצרים מהווה את הבסיס לשמירת המצוות, ועל כן מקפידה על כך התורה. מעבר לכך, על פי ההגדה "בכל דור ודור חייב אדם לראות (בגירסת הרמב"ם: "להראות") את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים", ובכיוון זה הלכו ראשוניםואחרונים רבים, שכתבו כי ליל הסדר אינו רק זיכרון של סיפור היסטורי, אלא מאורע שמתרחש ממש עכשיו; בלילה הזה מתרחש אצל כל אדם מישראל תהליך של יציאה לחירות.

בימינו, עם חילון מושגים דתיים רבים, קיבל גם ליל הסדר גם ממדים הומניסטיים, והוא נחוג על ידי רבים כמסמל את חירות האדם. בקיבוצים רבים נוסחו בעבר הגדות אלטרנטיביות, שהדגישו את פסח כחג המסמל את האביב ואת האידאלים הציוניים והסוציאליסטיים.

את ספירת העומר, שהיא ספירה של שבעה שבועות מפסח עד חג השבועות, מתחילים במוצאי החג הראשון, כלומר: בלילה השני של פסח (ליל ט"ז בניסן). בחוץ לארץ זה גם אותו לילה של סדר ליל פסח השני.

משמעות רוחנית

רבים מהערכים העומדים בבסיס החג הפכו סמל למשמעות רוחנית רחבה יותר. סיפור יציאת מצרים העומד בלב חג הפסח והיציאה לחופשי מעבדות, הפכה את החירות לערך משמעותי המקבל ביטויים רחבים יותר בחג מעצם הסיפור ההיסטורי. החירות הפיזית הגופנית וחירות הנפש: "בצאת ישראל ממצרים, בית יעקב מעם לועז" - מצרים מסמלת את השעבוד הפיזי ו"עם לועז" את השעבוד התרבותי רוחני. העם יצא לחירות בכל ההיבטים, להיות עם חופשי ובן חורין, להיות אותנטי ונאמן לטבעו ולצו המצפון שלו, ולקיים את ייעודו כעמו של ה'. המצה לעומת הלחם מסמלת את החירות מכיוון שהיא שומרת על הצורה הבסיסית שלה ולא משתנה ומתנפחת בהתאם לרצון של גורם חיצוני. ואילו החמץ מסמל את היצר הרע שמקנן בנפשו של האדם ומשעבד אותו, ובבדיקת החמץ האדם צריך גם לבדוק את החמץ שבנשמתו. סמל החירות עומד בבסיס רבים מערבי הלימוד והטקסים אשר נוצרים בקהילות ההתחדשות היהודית.‏