התחברות עם פייסבוק

בלחיצת כפתור וללא הרשמה

לוח קניה ומכירה
קניה ומכירה יעילה
עבור תושבי ערד והסביבה

פרסום מודעה חדשה

למכירה

מערכת ישיבה + ארון 4 דלתות + ארון 3 דלתיות+ מיטת יחיד כולל ארגז מצעים+מקרר+גז כריים+תנור+מזנון + שידת מגירות וכו..חייב להימכר
0578155972

למכירה

מטבח בן 10 שנים סגנון עתיק למכירה במחיר מצחיק.ללא שיש. חייב להימכר 1500 ש"ח
0578155972

למכירה

למכירה!!!ריהוט דירה הכולל מיזנון +שולחן סלוני אפוקסי לבן+פינת אוכל עגולה +5 כיסאות אפוקסי לבן,חדר ילדות מיטה וחצי+שידה+ארון אפוקסי לבן,חדר ילדים עץ מלא,+חדר שינה עץ מעושן כל הרהיטים שמורים חדשים ובמחיר שווה ביותר.לפרטים :מירב 0526091795
052-6091795

למכירה

למכירה!!!מזאדה5 שנת 2008 (7 מקומות)יד 2 ,שמורה כחדשה .לפרטים:אופירה 052-6130567
052-6130564

להיות מלאך

מאת: בן שיף
תאריך: 2012-01-26 10:26:45

"להיות מלאך"

קשה להבין מה גורם לאדם לפתוח את ביתו לזרים מוחלטים, לדאוג להם ולארח אותם ללא כל תמורה. מלאכי שביל ישראל עושים זאת לכל אותם טיילים הבוחרים להכיר את ארצנו דרך הרגליים ומסתמכים על טוב ליבם של זרים במסעם. מלאכי שביל ישראל מחזירים אלינו את מנהג הכנסת האורחים התנ"כי, כשהם פותחים את ביתם לצועדי שביל ישראל העייפים. הם מספקים מקום לינה, מקלחת חמה, ארוחה ועצה טובה ומאפשרים לצועדים לצאת שוב לדרך בכוחות מחודשים.

אז מהו מלאך שביל? מלאכי שביל הם אנשים טובים, הגרים ליד שביל ישראל או באזורים בהם הוא עובר ומוכנים להציע סיוע למי שהולך בו. על פי רוב, פועלים מלאכי שביל בהתנדבות מלאה ומתוך רצון טוב לסייע למטיילים בשביל ישראל, חלק ממלאכי שביל ישראל ישמחו להציע לכם מקום לינה, מקלחת ואפילו להזמין אתכם לאכול, במקרים אחרים הם יעמדו לרשותכם לכל בעיה או אפילו יקפיצו לכם מים, אוכל או עץ למדורה.

שביל ישראל שהוכשר ע"י החברה להגנת הטבע והועדה לסימון שבילים, הוא שביל החוצה את ישראל מצפון לדרום ועובר לאורך 940 ק"מ של נופים עוצרי נשימה. עם השנים הפך השביל לאטרקציה שתופסת תאוצה בקרב צעירים ומבוגרים כאחד.

ערד נמצאת במקום אסטרטגי על השביל, בפתחו של המדבר משמשת ערד כנקודת התרעננות לעולים צפונה אחרי שבועות קשים בשממה הדרומית ואילו ליורדים דרומה משמשת ערד כנקודת התארגנות לחלק הקשה בשביל שממשיך מערד עד למסוף טאבה שבפאתי אילת.

אריה שיף, מלאך שביל ותיק, אירח בחצר ביתו כבר מאות שביליסטים בשנים האחרונות. אריה הקים אוהל בדואי אוטנטי בחצר האחורית של ביתו, את האוהל הוא הקים לזכר בנו עופר ז"ל שנהרג בתאונת דרכים. האוהל מאובזר בכל טוב ונראה מזמין וחמים. "אני לא יודע מי מקבל יותר: אנחנו (המלאכים) או הם (השביליסטים)". אריה לא המלאך היחיד בעיר, מבין כל המקומות בארץ שדרכם עובר השביל, ערד מחזיקה בשיא עם מספר מלאכי השביל הגדול ביותר: 13 בתים בערד שפתוחים כל הזמן לאותם זרים הבוחרים ללכת בשבילי הארץ.

"לפני מספר שנים יצא הבן שלי לעשות את שביל ישראל" מספר אריה "הוא סיפר איך במהלך הטיול הוא הגיע לעין-הוד שבכרמל ושם נתקל לראשונה במלאך שביל. המלאך הכניס אותו לביתו, הכין לו ארוחת ערב ונתן לו מיטה חמה ללילה ללא כל תמורה. הסיפור כל כך נגע לליבי שהחלטתי שגם אני אפתח את הבית לאותם אנשים שמחליטים לטייל בישראל ולחוות אותה דרך הרגליים."

לדבריו, הוא מעולם לא חשב לגבות כסף עבור האירוח, "עבורי, הכנסת אורחים זה קודם כל להיות בן אדם, כל השאר מגיע מלמעלה. המוטו שלי הוא-תעשה טוב, יהיה טוב. אני עושה את זה מתוך אהבה ולארח מטיילים זה אחל'ה של דבר. אני מאמין שאותם מטיילים שמתארחים פה, מפיצים את זה הלאה וכך יותר אנשים ותיירים יצאו מערד עם הרגשה טובה".

אריה הספיק לארח מטיילים מכל העולם: "מתברר ששביל ישראל תופס מקום מכובד בקהילה הבין-לאומית כאחד הטרקים המעניינים בעולם, בנקודה כל כך קטנה על המפה שהיא ישראל, אתה נתקל בכל סוגי הנוף האפשריים: ממדבריות הנגב ועד פסגות ההרים המושלגות. אל מישור החוף לדוגמא אתה נכנס דרך כפר דייגים ערבי (ג'סר א-זרקא) ויוצא בצפון תל אביב- וכך אתה חווה קשת תרבויות רחבה שיש לארץ להציע."

הוא מתגאה בספר השביל שלו, עליו כל מטייל שמתארח אצלו מתבקש לכתוב הקדשה קטנה, ואכן הדפים מלאים בהקדשות מכל השפות. "היו אצלי שביליסטים מגרמניה, צרפת, אוסטרליה, רוסיה, קנדה ואפילו הגיעו אלי 3 שביליסטים מברזיל".

דני, שביליסט שמטייל בשבילי הארץ כבר מעל חודש וחצי התיישב אצל אריה בחצר האחורית. על השאלה איך ההרגשה להתדפק לאנשים זרים על הדלת הוא ענה:

"כבר ביקרתי המון מלאכי שביל, אני לא הודעתי לאף אחד מראש. השתדלתי לצלצל בבוקר או לקראת הצהריים, אבל נחתתי מהיום להיום. כל הטלפונים שלי נענו בחיוב. אנשים שלא הכרתי. שלא לקחו כמוני פסק זמן, אלא המשיכו בחיים רגילים של עבודה ומשפחה, ובכל זאת הכניסו אותי לתוך הבית והחיים שלהם ואירחו אותי ברוחב לב לא רגיל. "

השנה בפעם הראשונה נערך כנס מיוחד של שביל ישראל. בכנס לקחו חלק מלאכי שביל, שביליסטים, אנשי הועדה לסימון שבילים והחברה להגנת הטבע. אל הכנס גם הגיע הסופר יעקב בוצ'ן. יעקב גאה לקרוא לעצמו שביליסט, הוא כבר הספיק לסיים אותו וגם כתב על כך ספר. בספרו הוא כותב: "פעם בימים עברו, היינו הולכים לכפר השכן, כמו שצריך ללכת בין שתי נקודות בארץ ישראל: ביום, בלילה, בשדות, בין פרדסים, בדרכי עפר (משחקים סמני דרך), הולכים בלי לחשוש (בלי נשק וטלפון נייד). הולכים על האדמה... אם הדרך. והטל יורד בלילה ובושם פריחת ההדרים. והניחוח הנפלא של הגשם הראשון. וריחות הבר. ושדות הלחם... הכל עבר. כל זה איננו. כששמעתי אודות "שביל ישראל" הרגשתי פתאום שאני לא יכול להסכים ולהשלים שכל זה יהפוך ויהיה רק זיכרון. זיכרון ותו לא. ומה שרציתי היה להיוולד מחדש, לשוב לגעת בתום ההוא, לראות את הכל, לחוות, להריח, לטעום, להתרגש, להתאמץ... לא ללכת בשביל להגיע – להגיע בשביל הדרך. כי הדרך מובילה ללב, אמרתי:

"אעשה מעשה ואתן במעשה זה את כל נשמתי וכוחי ויצאתי."