הוסף למועדפים מערכת עיתון הצבי: 08-995-7777

ערד

והסביבה - ברוכים הבאים לערדניק, אתר החדשות המוביל בעיר ערד.

מכרה הפוספטים בהר בריר

מאת: איתן שקד writer
תאריך: 2012-01-19 10:20:03

מכרה הפוספטים בהר בריר
"מכרה הפוספטים בהר בריר"

חברת רותם אמפרט נגב פועלת להקמת מכרה פוספטים חדש בסמיכות לערד. מידי פעם הנושא עולה לכותרות בתקשורת הארצית וראוי שאנו, תושבי ערד נדע יותר על מה מדובר.

להלן שאלות שכל תושב חייב לקבל עליהן תשובות

מהו מכרה פוספטים?

הפוספט הוא למעשה היסוד זרחן המצוי בקרקע. הקמת מחצבת פוספט מתבצעת על ידי חפירה הנעזרת בפיצוצים של שכבת הסלע המכילה זרחן. שכבות הסלע העניות בזרחן נקראות "טפל" והן נאגרות בערימות ענקיות לצד בורות הכרייה. הסלע הכרוי נגרס ומועמס על משאיות הנושאות אותו למפעל, שם מיצרים דשנים כימיים המאפשרים את זמינות הזרחן לצמחים. רוב הפוספט מיועד לייצוא.

נתונים על המכרה המתוכנן: גודלו-13,000 דונם (כגודל רמת-גן) המרחק מערד-3.7 ק"מ מבתי העיר הראשונים. בית הספר באל-פורעה נמצא על גבול המכרה. משך זמן פעילותו- 25 - 30 שנים. חשוב לציין, כי אין שום מקבילה בארצות שאנו רוצים להידמות אליהן לקרבה כזו של מכרה ליישוב בני אדם.

האם ישנה סכנה לבריאות תושבי ערד והסביבה?

קביעת מומחי משרד הבריאות וחו"ד רפואית שניתנה למשרד להגנת הסביבה נחרצות וחד-משמעיות: המכרה יגרום תחלואה ותמותה! כל תוספת אבק אינה בריאה לנו והסיכון העיקרי הוא כאשר מדובר באבק הפוספט. אבק הפוספט מכיל יסודות רדיו-אקטיביים, ביניהם אורניום. קוטן גרגרי האבק מגיע עד 2.5 מיקרון (אלפית המילימטר). גרגר בגודל כזה נשאף ונותר בעומק הריאה לעד. אבק דק, מהווה גורם ודאי למחלות ריאה, לב וכלי הדם. הבעיה הקשה ביותר נגרמת על ידי אבק פוספט אשר שקע בריאות ומקרין קרינה רדיו-אקטיבית מסוכנת מסוג אלפא לאורך שנים, אשר גורמת לסרטן הריאות. האוכלוסיות הפגיעות ביותר: ילדים, חולים במחלות דרכי הנשימה, ששיעורם באוכלוסיית ערד רב מאוד וכן קשישים.

"דעתנו כרופאים מומחים בתחום היא כי בנסיבות הקיימות אין כל אפשרות לקיים מכרה פוספטים בקרבה שכזו לאוכלוסיה."

"המשמעות היא של תוספת של 7 נפטרים נוספים בכל שנה רק כתוצאה מפעילות המכרה... מהם ארבעה ממחלות לב-ריאה. בנוסף, עלולים להיות מקרים נוספים של תחלואה בסרטן הריאה, סרטן עם שיעורי הישרדות של כ- 10% לאחר 5 שנים מיום האבחון."

"אנו מרשים לעצמנו ואף רואים בכך את חובתנו המוסרית להביע דעתנו בנושא. מותר לציין כי אנו עושים זאת בהתנדבות מלאה."

ד"ר מיכה ברחנא וד"ר יהונתן דובנוב, מאי 2008.מומחי משרד הבריאות הנם מומחים לבריאות הציבור, חוקרים ומרצים בנושאי בריאות הציבור ובעלי שם בינלאומי.

מהי הפגיעה הנופית והאקולוגית?

המכרה המתוכנן גובל בנחל קינה, שהוא בין הנחלים הקסומים ביותר שמצויים באזורנו. בנחל מקור מים לכל השנה, עובדה המושכת עשרות אלפי מטיילים. הנחלים והשלוחות הטבעיות היורדים לכיוון נחל חימר מהווים את האחד האזורים היפים והשמורים בנגב המזרחי. לצד נחל קינה שתי מצודות מימי מלכי יהודה. חרבת רדום וחרבת עוזה, אשר שכנו לצד דרך אדום המקראית, דרך מרכזית וחשובה במשך אלפי שנים. מבחינת ערכו הנופי-מורשתי האזור ראוי לשימור לדורות.

חברת "רותם אמפרט" מצהירה על התחייבות שיקום נופי ואקולוגי. שיטת השיקום מתבססת על שמירת האדמה העליונה (top soil) טרם כריית הפוספט. אדמה זו מכילה את הפוטנציאל הביולוגי הכולל זרעים ומיקרו-אורגניזמים. לאחר הכרייה ממלאים את הבור בחומר הטפל ויוצרים מבנה הדומה לפני השטח המקוריים. בסוף מתבצע פיזור מחדש של האדמה העליונה. בפועל, בשטח הכרוי באזורים מדבריים, התהליכים הביולוגיים איטיים מאוד ובפרט לאור ההפחתה בכמויות הגשמים לה אנו עדים בשנים האחרונות באזורינו. במדבר השכבה העליונה היא של מילימטרים אחדים ו"רותם-אמפרט" יעבדו שם עם כלים כבדים שיהרסו את השכבה העליונה.

מלבד שטח הכרייה עצמו, תיפרץ דרך משאיות רחבה מאוד להובלת הפוספט למפעל במישור רותם. הדרך תיחצב בשיפועים התלולים ביותר באחד האזורים היפים והשמורים ביותר בנגב המזרחי. הדרך תחצה הפרש גבהים של 400 מטרים לאורך 9 קילומטרים. לצורך הסלילה ייחצבו רכסים עד עומק של 40 מטרים וימולאו גאיות עד גובה של 30 מטרים. מילוי בגובה כזה יוצר רוחב דרך של כ-130 מטרים של שטח המשתנה ללא היכר לעד. הדרך שתיפרץ תעבור על דרך אדום המקראית.

המכרה יהווה פצע נופי נרחב בסמיכות לנחל קינה והמצודות, ערימות עפר גבוהות יהיו בשטח ודרך משאיות אדירה וערימות עפר גבוהות בהכרח יפגעו לעד בפוטנציאל התיירותי של השטח ויהוו פגיעה קשה באקולוגיה ובאגן הניקוז האוסף מי גשם אל נחל קינה.

סיכום נתוני הסעת עפר ועפרה - מתוך מסמכי תסקיר ההשפעה על הסביבה העוסקים במכרה המבוקש - מראה שיזיזו שם 36,000 טון עפר בכל יום במשך 25 שנה, הכמות שיזיזו מספיקה לבניית הר שקוטר בסיסו 1,050 מ' וגבהו 250 מ', בערך פי 15 מהר הפסולת בחיריה.

מה תהיינה השפעות המכרה הנוספות על העיר?

תסקיר ההשפעה על הסביבה שבוצע על ידי חברת "גיאו-פרוספקט" ושנחתם בשנת 2001 קבע כי לא תהיה השפעה של המכרה על ערד. כעת אנו רואים עד כמה הפגם המובנה בחוק הקובע כי היזם הוא אשר צריך לשכור את החברה העושה תסקיר השפעה על הסביבה הוא פגם עמוק ופוגע. תסקיר ההשפעה על הסביבה מכיל אי דיוקים רבים ובסיסיים על הרכב האבק ואופן פיזורו ובוודאי נגזר מכך על סכנותיו. מעבר לנושאי פיזור האבק, הרכבו ונזקו, התסקיר קבע כי מערד לא יראו את המכרה. ובכן, הנקודה ממנה נבדקה הראות בתסקיר היא בגובה 570 מטרים, הנקודה הנמוכה ביותר בעיר. הרי אנו יודעים שגובהה של ערד מגיע מעל 600 מטרים. מערד יראו את המכרה, הרי מהשטח בו מבקשים לכרות, רואים היטב את ערד.

ההיגיון הבריא אומר: לא ניתן להתייחס בביטול להשפעתו של מכרה גדול מאוד אשר האבק העולה ממנו הוא רדיואקטיבי, עליו נקבע חד משמעית על ידי בכירי המומחים של משרד הבריאות כי הוא יגרום תמותה ותחלואה נרחבת בערד. מעבר לכך הוא פוגם בשטחים בעלי ערך רב מבחינה נופית, אקלוגית, מורשתית ותיירותית. מכרה כזה בהכרח יגרום לתושבים הדואגים לבריאותם ולבריאות ילדיהם לעזוב את ערד וכן ישנה את תדמיתה של ערד מעיר של אוויר נקי ובריאות למשהו אחר, הרבה פחות אטרקטיבי. הדבר יגרור ירידת ערך הבתים. הקמת המכרה בוודאי לא תתרום לפיתוחה של ערד במסלול הנבנה על פי התהליך המיתוגי כעיר של תיירות אתגרית ובריאות. סביר להניח כי המיתוג בפועל שייווצר לערד בשכנות למכרה, כ"עיר הקרובה ביותר בעולם למכרה פוספטים" הוא מיתוג לא מפתה במיוחד, ובפרט לערד כעיר של אוויר נקי ומרפא לחולי דרכי הנשימה.

מהי עמדת תושבי העיר?

כ-6,000 איש מתושבי ערד חתמו על עצומה נגד המכרה ובסקר הטלפוני שנערך בשנת 2005 התקבלה התוצאה ש 88% מתושבי העיר מתנגדים למכרה.

היכן אנו עומדים כעת?

התוכנית להקמת המכרה לא ירדה מהפרק, להיפך.עידננו מתאפיין בכך שהאזרח הפשוט, שכל רצונו הוא לשמור על בריאותו ובריאות ילדיו, להתפתח ולפתח את מקום יישובו, חייב להיות מעודכן בתהליכים הכלכליים-פוליטיים והכוחות הפוליטיים-כלכליים אשר ישפיעו באופן קריטי על חייו. נושא שדה -בריר הוא הדוגמא המובהקת לכך, והתהליכים הקשורים בו מרתקים מעלים שאלות קשות מאוד על זכויות האדם והדמוקרטיה בישראל. על אלו אפרט בכתבה הבאה, אך חשוב לי ביותר לעדכן אתכם בקצרה על מה שקורה כעת: לאחר הקביעה החד משמעית של מומחי משרד הבריאות נגד המכרה החל מכבש לחצים אדיר מצד ראש הממשלה באמצעים המעלים תהיות רבות. כך נכפה על משרד הבריאות להקים ועדה אשר תעסוק בניטור (בדיקה) במכרה הפוספטים באורון, ואם ייקבע שם שהכרייה לא מזיקה, תהיה כרייה ניסיונית בשדה - בריר. ובכן, על סמך בדיקת מכרה במקום אחר, שקיימים בו תנאים אחרים, ולאחר שבועות ספורים, יגיעו לבצע כרייה ניסיונית בשדה-בריר הסמוך לערד. כרייה ניסיונית היא למעשה כרייה בפועל, ומביני דבר יודעים כי אין חזרה ממנה. אנשים שיפגעו מהאבק העולה בכרייה הניסיונית, מחלת סרטן הריאות שלהם תתפרץ שנים לאחר שהכרייה תוכתר בהצלחה. יהיה זה כאשר המכרה יהיה עובדה שתשפיע באופן קריטי על האזור ועל בני האדם. מדובר בניסוי בבני אדם, אנחנו וילדינו.

לנוכח העניין הציבורי בנושא והאתגר העצום, חשובים ביותר - במישור העירוני - שני דברים: הצהרה חד-משמעית של העירייה על התנגדות למכרה ללא סייג ושיתוף פעולה אמיתי וכן בין עיריית ערד לבין פעילי ההתנגדות להקמת המכרה.