הוסף למועדפים מערכת עיתון הצבי: 08-995-7777

ערד

והסביבה - ברוכים הבאים לערדניק, אתר החדשות המוביל בעיר ערד.

חיים בדו-קיום

מאת: דקלה שוקרון writer
תאריך: 2011-12-29 11:03:32

חיים בדו-קיום
"חיים בדו-קיום"

 

דעה אישית

עליהום חרדי לא בעירנו! / רן צדיקריו

 

בשבוע האחרון אנו עדים למתקפות חוזרות ונשנות כנגד הציבור החרדי בכל הקשור לפועלו כנגד נשים מה שלאחרונה כל כלי התקשורת חוזרים ואומרים "הדרת נשים".

אין כל ספק כי יש לכבד נשים בדיוק כשם שיש לכבד גברים ללא כל הבדל, אסור בתכלית האיסור להפלות נשים בכל אופן שהוא, לא במקום מושבם, לא בדרכי הליכתן - מדרכות צדדיות , ולא בכל אופן שהוא!

השבוע צפינו בתמונות קשות מבית שמש בה חרדים כופים את דתם, מפלים נשים לרעה, מתעללים נפשית ופיזית בילדה תמימה בת שמונה ואף משתמשים באלימות כנגד אנשי תקשורת שבאו לסקר את התופעה, ברור הוא הדבר כי יש לגנות התנהגות זו בכל תוקף, למגר אותה ולעקור אותה מהשורש!

יחד עם זאת באחד הבקרים השבוע התעוררתי לבוקר רע במיוחד, מצאתי בכל כלי התקשורת השונים, אינטרנט, עיתונים, רדיו, כותרות בהן ערד, בית שמש וצפת מוזכרות כערים בהן ניתן לראות את התופעות שהוזכרו לעי"ל, ערים מתחרדות בהן הקרקע מבעבעת מתחת ומעל לפני השטח.

לגבי צפת איני יודע האם נכון הוא הדבר, אך לגבי ערד כולי הצטמררתי והתמלאתי כעס על כך שמשמיצים ופוגעים בעירי שאני כל כך אוהב, זו פשוט סכנה קיומית לעיר ערד. אם אביט מהצד ואתן לאנשי תקשורת להתבטא כך כנגד העיר ולצייר אותה בקווים עקומים וכל כך רחוקים מהמציאות הקיימת אני פשוט אאבד את העיר.

העיר ערד צריכה להיות מוזכרת בימים אילו כעיר אשר יכולה להוות דוגמא לכלל המדינה בה חיות קהילות חרדיות וחילוניות בהרמוניה, ללא כפייה דתית, ללא התפרעויות, וללא מהומות.

הציבור החילוני בערד חי בשכנות עם הציבור החרדי בשכונות מעורבות, הם חוגגים ביחד, צורכים את השירותים בעיר הזו ביחד ללא כל הפרדה או בעיה.

ברור לכולנו כי מי שיחפש בכוח ימצא פה ושם עימותים ותקריות על רקע דתי בעירנו אך אינן מעידות על הרוח הכללית, בערד לא סוגרים כבישים, לא מבטלים אירועים, לא מתנהלת מלחמת דת כנגד סוחרים העובדים בשבתות והציבור הדתי מהווה חלק שליו וטוב באוכלוסיה.

כאחד שעבד במשך שנה עם ציבור חרדי ונחשף לפועלם, אני חייב לומר לשבח כי כל כוונתם הינה לדאוג לשקט ולהרמוניה בעיר, לדו קיום אמיתי בין הציבור החילוני והדתי, הם מבינים מצוין כי חוזקה של העיר נתונה בדו קיום הזה וכי כל מלחמה בין הצבורים הללו תוביל לאבדון כללי לעיר ערד.

זה המקום לציין לשבח ולדוגמא את בית הספר שובו אשר מנוהל ע"י חסידות גור ואליו מגיעים ילדים, בנים ובנות, מכלל האוכלוסיות, אין בו כפייה דתית ויש האומרים כי הוא מעניק חינוך ברמה הגבוהה ביותר שקיימת בעיר, בית ספר זה צריך להוות דוגמא ומופת לדו קיום ואנו צריכים לדאוג שכלי התקשורת השונים יראו את בית הספר ויציינו את העיר ערד כעיר בה מוכח כי ניתן לחיות ביחד.

אנו חייבים לשמור על שמה הטוב של העיר אשר צועדת קדימה ומתפתחת, שרק השבוע נבחרה להיות העיר הקרובה ביותר לשדה התעופה הבין לאומי שצפוי לקום בנבטים, לשמור ולפאר את שם העיר ערד, אחרת אנו פשוט חותכים את הענף עליו אנו יושבים!

שבת שלום.

בעקבות הדיונים הרבים סביב היחסים בין החרדים לחילוניים, יצאנו לשטח ובדקנו-ערד יכולה להוות דוגמא לבית שמש!

האם גם ערד מתחרדת? אנו שואלים. ידוע כי ישנו ציבור דתי רחב בערד ואני באופן אישי אדם מאמין ולדעתי אשרי האדם שקרוב ליבו לבורא עולם, אך השאלה העולה כאן היא כיצד מתנהלים החיים בעיר – בין ציבור חילוני ודתי, האם ישנה כפייה דתית? הפרדה בין דתיים וחילוניים, האם אנו חיים תחת השקט שלפני הסערה? לאור הספקות העולים מצידם של חלק מהתושבים, יצאנו לחקור באמת מה קורה בעיר, ואלו הן התוצאות:

אנו חיים בערד בצורה שיכולה להוות מודל לחיקוי לשאר הערים בארץ, בלי סערות ובלי השקט שלפניהן... ואם הציבור מחליט על סערה, צריך לבדוק היטב את הדברים על פני השטח, ולא להיכנס לעומקו של סיר הלחץ החברתי, נכון,ישנה התחרדות בערים אחרות, אך זה כלל לא אומר שבערד זו ההתנהלות היומיומית. אנחנו בסדר ואם תשאלו אותנו, אפילו בסדר גמור. אנחנו חיים בערד בדו קיום ממשי, דתיים לצד חילוניים, כאן בערד אף ילדה לא נקראה בשמות גנאי על לא עוול בכפה.

אולם בכל זאת, עלו טענות שונות,כמו למשל לגבי קווי המהדרין השייכים לחברת אגד, היוצאים מערד לשלושה יעדים- ירושלים, בני ברק ואשדוד. קווי המהדרין עלותם נמוכה מהקווים שאינם למהדרין, אך בכל זאת לפעמים מה שזול עולה יקר, ישנו מחיר-נשים יושבות מאחור. הקווים הם בעיקר עבור הציבור הדתי, אולם גם ציבור חילוני וגם ציבור דתי משתמש בקווים הללו, אין ספק שזה לא הגיוני כי אישה תשב מאחור,

הפרדה בין נשים וגברים היא עוד נתפסת, לפחות לחלקנו, ואם מישהו ישאל את דעתי האישית, אז זה בסדר לכבד את רצונם של הציבור הדתי בנושא של הפרדה בין נשים וגברים, אך שאישה תשב מאחור זה לא מכובד ואני בטוחה שזוהי לא הלכה מדאורייתא, כמדומני לא כתוב בספר התורה:"אישה תשב בחלק האחורי של האוטובוס", אבל בינינו, עד שלא החלה סערה בנושא הדרת נשים, לפני כמה ימים, איש לא חשב להעלות את הנושא לכותרת, אז האם גל ההתרעמות הציבורית היא מידבקת? האם קפצנו על המציאה? יש שיעידו שכן וישנם שיחשבו אולי שלא, וזה מה שיפה, בדיוק כמו להיות דתי או חילוני, יש לנו את זכות הבחירה לבחור במה להאמין וכיצד לחיות. איננו מובלים כעדר צאן, אלא כבני אדם עם רגשות, דעות ותחושות.

לצורך העניין פנינו לעירייה ולחברת אגד, על מנת לקבל תגובה לגבי קווי המהדרין, ואלו הם הדברים שנמסרו לנו:

מטעם העירייה נמסר כי:

קווי המהדרין פועלים בערד כבר מספר שנים, ראש העיר הודיעה כי הסטטוס  קוו בעיר יישמר, וזה בדיוק מה שקורה.

לחברת אגד פנינו עם השאלות הבאות:

  1. מדוע לא ניתן למצוא את לוחות הזמנים של הקווים למהדרין היוצאים מערד ליעדים השונים באתר הבית של חברת אגד?

2. מהי אחריותה של אגד כלפיי קווי המהדרין?

3. האם ישנו הסכם מראש שנקבע לגביי קווי מהדרין, בהן יישבו נשים באגף האחורי של האוטובוס? אם כן, מדוע?

תגובת רון רטנר, דובר אגד:

המידע על כל קווי השירות שאגד מפעיל נגיש לכל דורש באמצעות אתרי האינטרנט של אגד ושל משרד התחבורה, מרכז המידע הטלפוני ושירות ה-SMS: *2800. על מנת לקבל מידע על פעילות קווי התחבורה הציבורית, יש לציין תחנות מוצא ויעד ספציפית הנמצאות במסלול הקו.  

הנחיות בג"צ, שניתנו בינואר 2011, ביטלו למעשה את קווי המהדרין כשקבעו, כי ניתן לאפשר לנוסעים לבחור את מקום ישיבתם באופן וולונטרי ובתנאי שהדבר נעשה ללא כפייה. נהגי אגד אינם מתערבים בהסדר המונהג וולונטרי על ידי הנוסעים בתוך האוטובוס, אלא במקרה בו ישנו ניסיון כפייה ובמידה ויש צורך אף מזעיקים את גורמי אכיפת החוק, כפי שאירע בקו 451 בו נסעה הגברת טניה רוזנבליט.

ניסוי צופרים?

חלק מהציבור התרעם על כך שנשמעים בעיר שירי קודש לפני כניסת השבת, ומאחר ולחלק מהציבור לא נעם עניין הצופר-פנינו לעירייה ושאלנו לגביי פשר השירים המושמעים וזוהי תגובתה:

היה ניסיון להפעלת מוזיקה מעל מבנה ההסתדרות והוא הופסק. בשכונת חלמיש פועל צופר, בגלל הסכם שהיה עם ראש העיר הקודם, ההסכם יכובד כחלק מהסטטוס  קוו.

הסכמים שקטים / שכונות חרדיות בעיר?

בנוסף, פנינו לעירייה ושאלנו האם ישנן שכונות בעיר המוגדרות כשכונות חרדיות בהן יכולים לגור רק תושבים חרדיים? והאם יש לעירייה הסכמים שקטים עם הציבור החרדי לגביי פרסום בשכונות מגוריהם, והרי תשובתם:

אין לעירייה הסכמים שקטים וגם לא יהיו. בערד אין שכונות חרדיות כמו בערים אחרות, אלא, ישנן שכונות מעורבות בהן מתקיימים חיים משותפים תוך כיבוד האחר ואנחנו מתכוונים שמצב זה ימשך, לא ניתן לגורמים בלתי אחראים לשבש את חיי התושבים.

אם כך יש לומר כי היחסים בין דתיים לחילוניים בעיר נראים כחיים הרמוניים, מלאי שותפות, אין סגירת כבישים, הבערת צמיגים, בשבת מי שחפצה נפשו לנסוע בכבישי העיר לא יחשוש לרגע מלעשות זאת, ואם משהו ימנע ממנו לנסוע, זה אולי אך ורק מתוך רצון לכבד את שומרי השבת, ולא כי מישהו אסר עליו לעשות זאת.

אין מודעות התלויות ברחבי העיר כיצד לנהוג, מה ללבוש ובאיזו מדרכה לעבור, להתמהמה או לא לעבור כלל.

בערב שבת-ישנו שכן אחד המקים מנגל בחצרו והשכן שממול שר שירי קודש עם משפחתו.

איש לא מזיק כאן לרעהו וחבל שאנחנו לפעמים שוכחים כי אנחנו כולנו יהודים, כולנו אחים ומה טוב שבת אחים גם יחד, מאשר לחפש מלחמות ושנאת חינם.

יש לציין כי אנו מוקיעים כל התנהגות לא כשירה המתנהלת הן כנגד הציבור החילוני וגם כנגד הציבור הדתי. אך בואו ונשים את הדברים על השולחן- בערד זה לא המצב.