הוסף למועדפים מערכת עיתון הצבי: 08-995-7777

ערד

והסביבה - ברוכים הבאים לערדניק, אתר החדשות המוביל בעיר ערד.

גן ארכיאולוגי חדש נפתח באוניברסיטת

מאת: מערכת עיתון הצבי writer
תאריך: 2011-12-08 09:36:13

גן ארכיאולוגי חדש נפתח באוניברסיטת
"גן ארכיאולוגי חדש נפתח באוניברסיטת "

גן ארכיאולוגי חדש נפתח באוניברסיטת בן גוריון בנגב, באדיבות רשות העתיקות ובשיתוף האוניברסיטה. התצוגה הוקמה ביוזמת ד"ר רבקה כרמי, נשיאת האוניברסיטה, הודות לתרומתה של משפחת גוז'יק (Guzik Family)

 בגן מוצגים פריטים אדריכליים מחפירות וסקרים ארכיאולוגיים, המספקים הצצה לאדריכלות הציבורית ביישובי ארץ ישראל בתקופה הרומית ובתקופה הביזנטית (מאות 7-1 לסה"נ). בתקופות אלה, ידע הנגב פריחה יישובית בהיקף גדול יותר מאשר בכל תקופה אחרת בעת העתיקה. ערי ארץ ישראל התאפיינו אז בשדרות עמודים שתמכו בקירוי הרחוב ובכיכרות, מקדשים, כנסיות, מבני בידור ובתי מרחץ. שרידיהם המרשימים של העמודים, הכותרות, והכרכובים המעוצבים והמעוטרים, מקבלים ביטוי בתערוכה ומספרים את סיפורן של האימפריות וחיי האנשים בהן.

 את ראשית ההתיישבות בנגב מייחסים בעיקר לנבטים (המאות ה-2 לפני הספירה–ה2 לספירה) – שבטים נוודיים, שעסקו בעיקר בסחר של מוצרי יוקרה כמו בשמים ותבלינים, אותם הובילו בשיירות גמלים מהמפרץ הפרסי דרך פטרה (עיר בירתם) לים התיכון (עזה). נתיב המסחר הראשי שלהם עבר בנגב וזכה לשם 'דרך הבשמים'. בחפירות ארכיאולוגיות לאורך תוואי 'דרך הבשמים', נתגלו תחנות דרכים שהעניקושירותים למלווי השיירות. הגדולות שבתחנות הללו הפכו במשך הזמן לערים המכונות 'ערי הנגב' – ניצנה, עבדת, חלוצה, שבטה, ממשית ורחובות.

במאה ה-2 לספירה (שנת 106) סיפחו הרומאיםאת הנגב לקיסרות, והעבירו לידיהם את הסחר במוצרי היוקרה. התיישבותו של הצבא הרומי בנגב סחפה התיישבות של אזרחים רבים. בימי הקיסר קונסטנטין, במאה ה-4 לספירה, הועתקה בירת הקיסרות הרומית לביזנטיון. תקופת שלטונה של הקיסרות הביזנטית הייתה תקופה של שגשוג כלכלי וחברתי, ממנה נהנו גם תושבי הנגב. התחזקות הנצרות ורעיון הפצתה גרמה למושלים הביזנטיים להשקיע כספים רבים בפיתוח החקלאות, בבניית הערים ומבני הציבור, בעיקר כנסיות. השתרשות הנצרות מצאה את ביטויה בשרידי הכנסיות הגדולות והמפוארות שנבנו ברחבי הנגב.  

התצוגה מתמקדת בתקופות אלה.

 רשות העתיקות משאילה פריטים ארכאולוגיים ומעודדת הקמת תצוגות ברחבי הארץ: מוזיאונים, תצוגות במוסדות לאומיים, מוסדות עירוניים, מוסדות מחקר, מוסדות חינוך, גנים לאומיים ומרכזי מבקרים, יישובים, בתי ספר ועוד. התצוגות במועצות המקומיות והאזוריות מאפשרות לתושבים להכיר את שרידי המורשת התרבותית של סביבתם. התצוגות בבתי הספר מתקשרות לא אחת לחומר הלימודי, ומשמשות אמצעי המחשה לתלמידים. האוספים הלימודיים של העתיקות באוניברסיטאות, משמשים כלי עזר לסטודנטים.