הוסף למועדפים מערכת עיתון הצבי: 08-995-7777

ערד

והסביבה - ברוכים הבאים לערדניק, אתר החדשות המוביל בעיר ערד.

לרקוד מישראל ועד גרמניה: שיתוף הפעולה בין הרקדנית מערד והזמרת מדינסלאקן

מאת: מערכת עיתון הצבי writer
אודות הכתב: ערכה מאיה פלח
תאריך: 2019-03-28 10:37:39

לרקוד מישראל ועד גרמניה: שיתוף הפעולה בין הרקדנית מערד והזמרת מדינסלאקן
"לרקוד מישראל ועד גרמניה: שיתוף הפעולה בין הרקדנית מערד והזמרת מדינסלאקן"

ערכה מאיה פלח

לרקוד מישראל ועד גרמניה: שיתוף הפעולה בין הרקדנית מערד והזמרת מדינסלאקן

 

לכבוד 30 שנה לשיתוף הפעולה בין ערד ודינסלאקן, גרמניה, סיפורה של אמנית מקומית שחיה את שיתוף הפעולה הזה ומתרגמת אותו לתוך היצירה שלה

 

הכירו את רוני ולדמן פלח, בת 35,רקדנית, יוצרת ומורה ליוגה. ״מאז שאני זוכרת את עצמי, התנועה היא חלק בלתי נפרד ממני,״ היא מספרת. ״התחלתי לרקוד בתור ילדה במתנ״ס ערד, ובגיל 10 התקבלתי לבית הספר המקצועי למחול ׳בת דור׳ באר-שבע, שהיה לי לבית שני במשך 12 שנה, ולטובת הלימודים קיבלתי מלגות לימוד מקרן התרבות ׳אמריקה-ישראל׳ . בצה״ל זכיתי במעמד “רקדן מצטיין”, ובמהלך שירותי הצבאי רקדתי בלהקת המחול ׳קמע׳.

 

״לאחר שסיימתי את הצבא, נסעתי ברחבי העולם ולמדתי סגנונות מחול שונים ושיטות יוגה מגוונות״, מספרת ולדמן. ״המשכתי לחיות את הריקוד, ללמוד, להתפתח ולהופיע. בעשור האחרון למדתי סגנונות מגוונים מרחבי העולם: פלמנקו, טנגו ארגנטינאי, מחול הודי ועוד. הריקוד ממשיך להיות העיסוק המרכזי שלי גם היום, ואני מופיעה כסולנית בהרכבים מוסיקליים שונים, וגם מלמדת סגנונות מחול שונים בהם התמחיתי״.

 

שיתוף הפעולה בין הערים ערד ודינסלאקן הוליד שותפות יוצאת דופן עבור ולדמן. ״משנת 2014 אני מגיעה לדינסלאקן -  שעיר התאומה של ערד בגרמניה - להופיע״, היא מספרת. לדבריה, הכל התחיל תודות לאומנים אלון ואביטל אהרוני - שהפיקו את פסטיבל ״תעתועים״ בעיר, וזיהו פוטנציאל בשיתוף פעולה בינה לבין זמירה אל-אמרי, זמרת תושבת דינסלאקן, והגיטריסט דקל טרי. אותה היכרות ראשונית בין שלושת המוזיקאים יצרה חיבור מיוחד, שהוביל אותם ליצירה משותפת של מופע קצר לכבוד הפסטיבל. ״מה שחיבר את שלושתנו, מעבר לאהבה למוסיקה ויצירה, הוא גם המוצא שלנו,״ משתפת ולדמן, ״אמנם כל אחד מאתנו מגיע מרקע שונה מאוד, אבל לכל אחד מאתנו יש הורה שמוצאו בתימן. גם את ההיבט הזה בחיבור שלנו הבאנו לידי ביטוי במופע המשותף, והוא כולל גם נגיעות של אלמנטים תימניים.״

 

לאחר הפסטיבל אל-אמרי חזרה לגרמניה, אך הקשר החם והיצירתי שנולד בין השלושה נשמר והעמיק. מתוך הרצון להמשיך ולשתף פעולה וליצור יחד, פנתה אל-אמרי לעיריית דינסלאקן, ששמחו להזמין את השלושה להופיע באירוערשמי וחגיגי לציון 25 שנים לידידות בין הערים. לכבוד האירוע, הם יצרו מופע באורך מלא שהוליד את הטריו ׳איקמני׳, הרכב בין-לאומי של מוסיקת עולם מקורית ושירים במגוון שפות: אנגלית, ספרדית, פורטוגזית ותימנית, שבו הביצוע המוסיקלי של טרי ואל אמרי מלווה בקטעי ריקוד של ולדמן בהשראת הפלמנקו. ״השותפות הזו הובילה ליצירה משותפת פורייה, שממשיכה בחלקה עד היום״, מספרת ולדמן. ״במשך כשלוש שנים, יצאנו עם ׳איקמני׳ מדי שנה לסיבוב הופעות ברחבי ישראל וגרמניה עם מופע אמנותי מיוחד, סוחף ומרגש, שקצר מחמאות רבות בכל מקום שבו זכינו להופיע״.

 

הטריו אמנם כבר אינו מופיע, אך שיתוף הפעולה בין דינסלאקן וערד ממשיך לחיות דרך אל אמרי וולדמן: בשנה האחרונה ממשיכות השתיים להופיע כצמד, גם הוא של מוסיקת עולם ומחול, הנקרא "Maisha" - שפירושה ׳חיים׳ בסוואהלית. ״הייחודיות של המופע הזה היא בכך שהוא מעין התפרצות של אנרגיה נשית חזקה וכריזמטית: שתי נשים על במה אחת שרות, מנגנות ורוקדות, מבצעות מוזיקת עולם יוצאת דופן - חלקה מקורית שלנו, וחלקה מיצירתם של אחרים,״ מספרת ולדמן. ״במופע הצמד שלנו זמירה שרה בשפות שונות: אנגלית, ספרדית, פורטוגזית, אפריקאית, בעברית ותימנית, מנגנת על כלים שונים, ואילו אני רוקדת בהשראת הפלמנקו, מחול הודי צועני וקלאסי, תימני, אפריקאי ועוד. אני גם מלווה בקולות את זמירה ומנגנת על כלי הקשה. אנחנו משלבות בין סגנונות ונותנות ביטוי לשורשים התימניים שלנו, ולאהבה שלנו לתרבויות שונות מהעולם.״

 

השותפות הזו הולידה גם הזדמנויות נוספות עבור השתיים, שמוזמנות בשנים האחרונות להופיע במופעים ופסטיבלים שונים, חלקם עם אומנים נוספים ממדינות שונות. לאחר שב-2016 הופיעו בפסטיבל הקיץ של דינסלאקן ‘Fantastival’ הן הוזמנו בשנה שלאחר מכן על ידי האמן  Rüdiger Eichholtzלהשתתף בפרויקט Slfk, שבמסגרתו הופיעו באירוע חגיגי לכבוד הידידות בין ערים תאומות אחרות - העיר רמלה והעיר מרס. באפריל 2018 הוזמנו השתיים על ידי Jazz Initiative Dinslakenלהשתתף במופע של הפסנתרן הצרפתי  Marc Olivier pointמהעיר התאומה של דינסלאקן בצרפת - אג׳ן, ובספטמבר האחרון, הוזמנו ולדמן ואל אמרי שוב על ידי Eichholtzלהשתתף ב-Muziek biennale Niederrhein, בפרויקט שנקרא Reconnecion, בו השתתפו שלושה מוסיקאים מגרמניה, אמנית תיאטרון חושים מליטא, רקדנית מגרמניה, ורקדנית מישראל - ולדמן.

 

לאחרונה עזבה אל אמרי את דינסלאקן, וולדמן חזרה בשבוע האחרון ממופע פרידה שנערך לכבודה בעיר. ולדמן מודה על התקופה הזו, ומשוכנעת כי העזיבה של אל אמרי לא תהווה סוף לא לשיתוף הפעולה ביניהן, ולא לשיתוף הפעולה בין הערים - שהיא ממשיכה לחיות. ״בדינסלאקן הרגשתי תמיד שאני מתקבלת בזרועות פתוחות ובאהבה, וזוכה לבמות מכבדות בהן אני יכולה לשתף את היצירה והאומנות שלי, שלנו,״ היא אומרת. ״זמירה אמנם כבר לא מתגוררת בדינסלאקן, אבל אני מקווה להמשיך לייצג את ערד וישראל בדרכי האומנותית בעיר התאומה, ובמקומות נוספים. זמירה חיה היום בצפון גרמניה, שם היא ממשיכה ליצור, ללמד ולהופיע. אני בטוחה ששיתוף הפעולה בינינו ימשיך לחיות; שתינו אוהבות ומתרגשות לחלוק את תשוקתנו העזה למוסיקה וריקוד - ומכאן החיבור העמוק בינינו, וההצלחה של היצירה המשותפת שלנו.״

בינתיים, עד הנסיעה הבאה לגרמניה, ולדמן ממשיכה ליצור, לרקוד וללמד גם בארץ. ״היום, לצד העיסוק הבימתי, אני מנחה סדנאות פלמנקו, מחול רג׳סטאני צועני וגם מלמדת יוגה לקבוצות,״ היא מספרת, ״כאן במדבר, וברחבי הארץ לפי הזמנה. אני גם מעבירה במתנ״ס ערד סדנאות מחול, ושיעורי יוגה עד הבית לנשים בהריון.  החל מהקיץ האחרון, אני גם חברה בקהילת המארחים הביתיים של ערד הנקראת ״חלונות למדבר״ ומציעה תוכן איכותי וחוויתי למבקרים בעיר, במסגרתה ניתן להזמין את המופע החדש שלי - ״מתימן לרג׳סטאן״ - מסע עולמי במחול. אני שמחה לחיות בערד, החיים כאן מאפשרים לי לממש את הכישרון שלי, המדבר והשקט נותנים לי השראה ומרחב יצירה; הפשטות, הנוחות והקצב שיש כאן עוזרים לי לעסוק במה שאני הכי אוהבת והכי טובה בו, ולהתרכז בעיקר.
 

״אחת האהבות הגדולות שלי היא לרקוד בליווי מוסיקה חיה, ולשמחתי אני זוכה לממש את החוויה הזאת כבר כ-7 שנים,״ היא מוסיפה. ״לרקוד כסולנית מאפשר לי ליצור את השפה התנועתית שייחודית  לי. אחרי שנים של לימודי מחול וחשיפה להמון סגנונות שונים מהעולם,  עם הזמן הטכניקות השונות מתגבשות ומשתלבות זו בזו והופכות לחלק משפת הריקוד שלי. אני אוהבת לשלב בין סגנונות ולשבור את החוקים ולאו דווקא לבצע סגנון מסוים בדיוק לפי המסורת.

 

״המוסיקה היא ההשראה הכי גדולה שלי,״ היא מסכמת. ״כל סגנון מוסיקלי נוגע בי בנשמה ומכניס צבע אחר התחושות והרגשות משתנים, ומשם אני נעה ומבטאת  החוצה אל הקהל את כל המכלול הזה. הקהל הוא חלק מהיצירה שלי, והוא גם מקור להשראה. ולכן בכל מופע תמיד יש חלקים שאני שומרת לאלתור - כדי לתת מקום לתחושות ולחוויות של אותו רגע לבוא לידי ביטוי. אני כל הזמן בהתחדשות  ושואפת להמשיך ללמוד, לחקור ולבצע סגנונות מחול מכל העולם, להעמיק בתחום המוסיקה ולשתף פעולה עם מוסיקאים נוספים, מז׳אנרים שונים - ומכאן נוצרו שיתופי הפעולה הרבים שהשתתפתי בהם בשנים האחרונות, כזה שנוצר עם זמירה ועם דינסלאקן. כל שיתוף פעולה כזה מביא אתו השראה, צלילים חדשים וחוויות חדשות אל תוך הריקוד, ולכן זוהי זכות גדולה עבורי אני מרגישה שזו זכות להגשים את החלומות שלי וגם יודעת שקיבלתי מתנה וחשוב לי לחלוק אותה עם העולם, ומתרגשת לראות מה עוד המתנה הזו תביא לחיים שלי בהמשך ולאן היא תיקח אותי.״