הוסף למועדפים מערכת עיתון הצבי: 08-995-7777

ערד

והסביבה - ברוכים הבאים לערדניק, אתר החדשות המוביל בעיר ערד.

שעון קיץ בכל השנה, האם גם בישראל?

מאת: מערכת עיתון הצבי writer
אודות הכתב: מערכת עיתון הצבי
תאריך: 2018-09-06 14:33:16

שעון קיץ בכל השנה, האם גם בישראל?
"שעון קיץ בכל השנה, האם גם בישראל?"

שעון קיץ בכל השנה, האם גם בישראל?
עוד פחות מחודשיים תעבור מדינת ישראל לשעון חורף (הזזת השעון שעה אחת אחורה).
האיחוד האירופי האירופי לעומת זאת: "נמליץ להשאיר את שעון הקיץ כל השנה".
רק כ-70 מדינות ברחבי העולם משתמשות כיום בשעון קיץ.
האירופים בעד שעון קיץ בכל השנה, בישראל הוויכוח נמשך

 

ירון רבינוביץ'

תוצאות סקר שערך הגוף הבינ"ל בקרב מיליוני אזרחים, קבע כי 80% מהם לא מרוצים מנוהג הזזת השעון פעמיים בשנה.
האיחוד האירופי: "נפעל על פי בקשת האזרחים".

ביום שישי האחרון הודיע האיחוד כי יציע לבטל את התקנה המחייבת את מדינות האיחוד להזיז את השעון שעה אחת קדימה לקראת הקיץ או אחורה לקראת החורף, ולאפשר בכך למדינות שירצו בכך לקבוע שעון קבוע לכל עונות השנה.

כדי שהתקנה תבוטל נדרשת תמיכתן של כל 28 המדינות החברות באיחוד - תהליך שעשוי להימשך שנתיים מלאות. בינואר השנה הודיעה פינלנד כי תנסה לקדם את ביטול התקנה, אחרי שיותר מ-70 אלף מאזרחיה חתמו על עצומה בנושא. בפולין, בשבדיה ובליטא נשמעו בעבר הצעות דומות.

בקווי רוחב צפוניים מאוד, כמו בפינלנד, השמש כמעט אינה שוקעת בקיץ וכמעט אינה זורחת בחורף, ולפיכך לתושבים אין תועלת נראית לעין מהזזת השעונים. פוליטיקאים בפינלנד טענו כי הזזת מחוגי השעון שעה אחת קדימה ואחורה באביב ובסתיו רק משבשת את שעות השינה והעבודה של הפינים, ועלולה לגרום בעיות בריאות בטווח הארוך. חוקרים פינים גילו למשל כי בשנת 2016 חלה עלייה של 8% במקרי השבץ אחרי הזזת השעון. גם שר הכלכלה האסטוני הזכיר היום מחקרים רפואיים התומכים בביטול שעון הקיץ.

בפברואר השנה הגיעה סוגיית שינוי הזמנים לדיון בפרלמנט האירופי ועוררה את זעמו של חבר הפרלמנט אנג'לו צ'וקה, איש מפלגת הימין האיטלקית "הליגה". צ'וקה הביא לדיון שעון גדול מכוון על השעה 9:15 ולגלג על העובדה שבאולם חשוב כל כך כמו זה של הפרלמנט האירופי - במקום לדבר על העניים והמובטלים באיטליה או על בעיית המהגרים הבלתי חוקיים ליבשת דנים חברי הפרלמנט בשאלה אם לבטל את שעון הקיץ או לא. הוא אמר כי מדובר בדיון "משוגע ומגוחך", ואז הזיז את השעון שעה אחת אחורה – לכאורה כדי לחסוך את כספי משלם המסים המבוזבזים על הדיון חסר הטעם.

 

אזור הזמן של ישראל

ישראל ממוקמת בסביבות קו רוחב32°מצפון לחוג הסרטן, אך עדיין קרוב יחסית לקו המשווה. מספר שעות האור בישראל הוא כ-10בשיא החורף, ומעט יותר מ-14 בשיא הקיץ. מאז ימי המנדט הבריטי מתואמת השעה בארץ ישראל עם השעה במצרים וביוון שנמצאות ממערב לה. ישראל שוכנת בחלק המזרחי של אזור הזמן שלה ומשתרעת על טווח מצומצם של קוי אורך, ועל כן הזריחה והשקיעה הן מוקדמות יחסית למצרים ויוון. שעת זריחת השמש נעה על פי שעון החורף בין 04:30 בשיא הקיץ ו-6:30 בשיא החורף. מכיוון שרוב בני האדם אינם קמים לפני 6:00 בבוקר, הפעלת שעון קיץ בקיץ תזיז שעת אור משעת בוקר מוקדמת בו רוב בני האדם ישנים לשעות הערב בהם רוב בני האדם ערים.

בירדן ובלבנון, אשר מצבן מבחינה זו דומה לזה של ישראל, מונהג שעון קיץ מסוף מרץ עד סוף אוקטובר, בדומה לנהוג באירופה.

 

 

בישראל ממשיכים להתווכח
בישראל נושא הסדרת השעון הפך למחלוקת פוליטית, בעיקר בין חילוניים לדתיים וחרדים. בשנת 2013, לאחר מחאה ציבורית ממושכת, נכנס לתוקפו חוק הארכת שעון הקיץ, שחסך למשק צריכת אנרגיה בעלות של יותר מ-200 מיליון שקלים מאז שיושם, לפי נתוני משרד האנרגיה.

בשל היתרונות הגלומים בשעון קיץ, רבים גם בארץ תומכים בהנהגתו למשך כל השנה. המתנגדים לשעון החורף טוענים כי הוא מקצר את זמן האיכות של הורים עם ילדיהם, מגביר את הסיכון לתאונות דרכים עקב נהיגה ממושכת יותר בשעות החשכה, מעוות את השעון המקומי לעומת השעונים באירופה וביתר העולם ומייקר את הוצאות המשק הישראלי במאות מיליוני שקלים.

"המטרה היא להתנגח בדתיים"

ד"ר גבי אביטל, לשעבר המדען הראשי במשרד החינוך, ישב בוועדה ששר הפנים דאז, אלי ישי, מינה לקבוע מסקנות בנושא. אביטל סותר את הנתונים הממשלתיים וטוען כי אין כל ביסוס מדעי לכך ששעון קיץ חוסך בצריכת אנרגיה. "רק אם יהיו שתי מדינות ישראל, באופן ציורי, האחת תפעל במשך חמש שנים עם שעון קיץ, והמקבילה הדמיונית תפעל ללא השעון - כך, ורק כך, יהיה אפשר להשוות", הוא אומר. הוא מוסיף כי גם טענות נוספות, לגבי ירידה בתאונות הדרכים ועלייה בפריון העבודה אינן מגובות עובדתית.

 

לדברי אביטל, הסיבה האמיתית שמאחורי חילופי השעון היא תוספת של שעת אור לבילוי בערב. "תגידו את האמת, שרוצים שעון קיץ בגלל עוד שעת אור, ולא ענייני אנרגיה או תאונות דרכים", הוא אומר. "הניסיון להציג את הדברים באופן שבו הציבור החילוני מציג עמדה מגובה מדעית אינו אלא גיוס המדע לטובת הפוליטיקה כשהמטרה היא להתנגח בדתיים".