הוסף למועדפים מערכת עיתון הצבי: 08-995-7777

ערד

והסביבה - ברוכים הבאים לערדניק, אתר החדשות המוביל בעיר ערד.

הוועדה המשותפת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות

מאת: מערכת עיתון הצבי writer
אודות הכתב: מערכת עיתון הצבי
תאריך: 2018-07-26 11:43:34

הוועדה המשותפת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות
"הוועדה המשותפת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות"

וועדת הכלכלה בנושא:

בניית תכנית אב לאומית בתחום הזיקנה

 

וועדת פלוסקוב לאזרחים וותיקים בכנסת: "אם היום הזקנה יושבת במסדרון, מחר היא כבר תשב בחצר"

 

 

לפני כשבועיים, קיימה הוועדה לבניית תוכנית אב לאומית בנושא הזקנה בראשות ח"כ טלי פלוסקוב (כולנו) דיון בנושא האתגרים בתחום הסיעוד בבתי האבות. ח"כ טלי פלוסקוב (כולנו): "כבר היום יש מחסור עצום במיטות, במוסדות סיעוד, במטפלות סיעודיות, ברופאים גריאטריים. אם לא נעשה משהו בדחיפות הקשישים יזרקו לרחוב."

 

בפתח הישיבה, התייחסה יו"ר הוועדה, ח"כ טלי פלוסקוב (כולנו) למצבם של הקשישים הסיעודיים ואמרה:  אנחנו, כל הגורמים כאן סביב השולחן, חייבים לוודא שהמערכת הציבורית תהיה מסוגלת לתת שירות ראוי לקשישים. אלו ההורים שלנו, שבנו את המדינה הזאת, אסור לנו לחסוך על הטיפול בהם".

 

רקע ונתונים:

 

האחריות לאישפוז מוסדי של אזרחים ותיקים מתחלקת בין משרד הרווחה, העבודה והשירותים החברתיים לבין משרד הבריאות. משרד הרווחה אחראי לאזרחים ותיקים "תשושים", דהיינו כאלו הזקוקים להשגחה וטיפול חלקיים. בשנת 2012 היו 8,128 מיטות לתשושים ב-167 מוסדות (92 מתוכם הם מוסדות משולבים וכוללים גם מחלקות לסיעודיים ותשושי נפש). מימון החזקתם של אלו במוסדות מתחלק בין משרד הרווחה והרשויות המקומיות והפיקוח עליהם הוא באחריות המשרד.

 

בחודש ינואר 2016 היו בארץ כ-290 מוסדות לטיפול ממושך בפיקוח משרד הבריאות המיועדות לאשפוז סיעודי (לא כולל מוסדות בפיקוח משרד הרווחה). כ-170 מהם (57%) בבעלות פרטית, כ-115 מהם (39%) בבעלות של ארגון וולונטרי וכ-10 מהם (4%) בבעלות ממשלתית. מספר המיטות במוסדות אלו היה כ-20,914, מתוכן כ-16,750 (80%) מיועדות לאזרחים ותיקים סיעודיים וכ-4,160 (20%) מתוכן מיועדות לאזרחים ותיקים תשושי נפש. בנוסף לכך היו בשנת 2015 1,520 אזרחים ותיקים במצב של "סיעודי מורכב" בפיקוח משרד הבריאות ובמימון קופות החולים. בסך הכל, בשנת 2016  היו בארץ   22 מיטות לאלף בני 65+ או 51 מיטות לאלף בני 75+.

 

 

פרופ' יצחק בריק: " הדיון העיקרי מבחינתי הוא האם יש היערכות נאותה לקראת הגידול באוכלוסיית הקשישים הסיעודיים, התחזיות מאוד מדאיגות מבחינת המחסור במבנים הפיזיים: בתי חולים, מוסדות סיעודיים וגם בהיבט של כח אדם: אחיות, רופאים וכו'. יש כמה אינדיקטורים מאוד מדאיגים. כתוצאה מהמכרז של 2016 של האגף לגריאטריה במשרד הבריאות סגר הרבה מוסדות ולמעלה מ-100 מיטות ירדו מרשימת ההיצע, היינו רוצים לקבל קצת יותר פרטים על איך הדברים מתקדמים. "

 

 

צביקה זמיר, איגוד בתי אבות: " אני שמח על הדיון הזה, כבר היום יש חוסר מיידי של כ-3,000 עובדים. והפיתרון הוא פשוט מאוד, להביא עובדים זרים לפי מפתח של 1:6. מטפל זר אחד על כל ששה מטפלים ישראלים. בנוסף, יש הרבה היבטים שמשרד הבריאות לא נותן להם מקום במכרז. למשל, הוא מתמחר 186 שעות ללא שעות נוספות. בגלל שאין מטפלים אני צריך את המטפלים ליותר זמן ולכן אני עובר על החוק. עניין נוסף, אני נדרש לשלם מס על העובדים המסתננים.

 

בעיה נוספת היא המחסור קריטי באחים ואחיות. כולם יודעים שאנשים שעובדים בבתי חולים הולכים אחרי זה לעבוד בבתי אבות. באנו ואמרנו למשרד הבריאות שתחום הגריאטריה הוא תחום מעשי נפרד ואנחנו מוכנים להכשיר אותם על פי תוכנית של משרד הבריאות אבל משרד הבריאות סרב ואמר שכולן חייבות להיות אקדמאיות. אנחנו מוכנים לממן את ההכשרה, ועדיין משרד הבריאות סרב.

 

נושא שלישי, הוא העובדה שמשרד הבריאות הוא גם הרגולטור, גם המבקר וגם הלקוח. אין לזה אח ורע בעולם. כך למשל משרד הבריאות הוציאו הנחיה  להכניס חלונות מוגנים נגד טילים. לבתי חולים ממשלתיים הוציאו מכרז, ותיקנו. רק בבתי אבות הם מבקשים שאנחנו נתקין חלונות ואז יכניסו את זה למכרז הבא. עניין נוסף הוא איפה ואיפה בין בתי החולים הממשלתיים ובין בתי האבות. אותה אוכלוסייה בדיוק אבל תמחור שונה. יש כאן אפליה לרעת בתי האבות. מה החולים שלנו שווים פחות? לכן אני אומר שחייבת להיות וועדה ציבורית שתקבל את הדרישות הרגולטוריות של בתי האבות ותחליט האם יש היגיון בדרישות שלהן ומי מתקצב אותן. הוועדה תהיה מורכבת משופט בדימוס עם נציגים מכל גוף והם יחליטו."

 

 

ד"ר אירית לקסר, אגף גריאטריה משרד הבריאות: "  בנושא כח האדם הסיעודי, כח עזר, אחיות ורופאים סיעודיים:  יש כאן אמירה של משרד הבריאות שאחות היא אחות. מאידך, אנחנו במערך הגריאטרי מודעים לערך המוסף של אחיות סיעודיות והגדירו סמכויות לאחיות סיעודיות מעשיות. בתחום של כח עזר סיעודי, ברור לנו שהם השקופים, והם העובדים שצריך להשקיע בו את הידע, ההכשרה וכמובן להעלות את כמות כח האדם. נעשו צעדים בנושא הזה, והוגדל התקן. אני חושבת שהמצב של אדם אחד שנמצא בערב ועושה טיפולים אישיים ל-36 אנשים זה מצב לא סביר. צריך גם להבין שתוספת של חצי תקן הוא 20 מיליון ₪ בשנה.

 

לגבי "הזקנה במסדרון", בשנתיים האחרונות נעשה שדרוג, לקחנו מוסדות סיעודיים שנבנו במאה הקודמת עם שירותים בקצה המסדרון, ועשינו שיח עם אב"א כדי לראות מה ניתן לעשות בכל בית ובית באופן פרטני. תוך כדי התהליך ירדנו מ- 6 אנשים בחדר ל-2 מקסימום עם מרחב וגישה נוחה לשירותים. זה נכון שנסגרו כ- 2,830 מיטות אבל הן נסגרו כי הם לא יכלו לשדרג את עצמם. ועבור הקשישים שהיו במוסדות האלה נמצאו חלופות באותו אזור. כמו כן, במוסדות הקיימים הוסיפו 1,304 מיטות. תוך כדי השדרוג, נפתחו גם מוסדות חדשים עם כ- 11,000 מיטות."

 

 

משה נקש, רשות האוכלוסין וההגירה: " לעניין העובדים הזרים, הנושא נמצא בעתירה בבית משפט, אני רק אציין שבשלב זה, התוכנית שמשרד הבריאות גיבש לא כוללת עובדים זרים, אלא 1,000 עובדים פלסטינאים שאנחנו נקלוט. מטרת התוכנית שהוגשה היא קודם כל לנסות ולממש קודם את פוטנציאל העובדים הישראלים. אנחנו יודעים שכניסה של עובדים זרים לענף מסוים פוגעת בתדמית הענף ולכן יש סיכוי שגם העובדים הישראלים שנמצאים כרגע בענף יברחו ממנו. יש חלופות שהמתווה קובע שצריך לבחון לפני שמביאים עובדים זרים."

 

 

ד"ר שי בריל: " ישנו פער במשרד הבריאות בין הקלות שבה מעלים סטנדרטים לבין הקלות שבה מוכנים לממן אותם. למשל, אני מקבל הנחיה מד"ר לקסר לשלוח חמישה אנשי צוות להשתלמות מקצועית של שלושה ימים. לכאורה לא דרשו ממני אגורה אחת. בפועל, לא קיבלתי תקן נוסף להביא אנשים שיחליפו אותם בזמן שהם בהשתלמות. ואחר כך באים ומבקרים אותי למה אין כאן את אנשי הצוות שהתחייבתי כלפיהם."

 

 

יו"ר הוועדה, ח"כ טלי פלוסקוב סיכמה את הדיון: "  סליחה אבל יש כאן היתממות. לא ברור לי איך המדינה יודעת להביא לענף הבנייה אלפי עובדים זרים אבל בשביל ענף הסיעוד-אין. ברור לי שבעיית כח האדם ואיכותו היא מצוקה אמיתית.  חשוב גם להבין שה"פרייארים" של העלייה הרוסית שעבדו עד היום בעבודה הזאת כבר יוצאים לפנסיה. הדור הבא כבר לא יעבוד בתנאים שהדור הקודם עבד ולכן חייבים לשפר את תנאי ההעסקה של המטפלים הסיעודיים. העדיפות היא כמובן לישראלים. לגבי ההצעה להביא מטפלים פלסטינאים, מה קורה במצב של סגר? מה עם תחושת הביטחון של הקשישים? אני יודעת מקרוב שהקשישים לא יהיו מוכנים שפלסטינאים יטפלו בהם. חייבים להבין גם את התחושות של הקשישים עצמם.

 

לסיכום, חשוב להבין: יש במשולש הזה שלוש צלעות: הראשונה- משרד הבריאות, השנייה- נותני השירותים לקשיש שדואגים לקשיש, והשלישית- הקשיש עצמו. כשרוצים לתכנן מערך סיעודי נכון ויעיל, צריך לוודא שיש רגולציה יעילה מצד המדינה, וכן תמיכה ובקרה על בתי האבות שנותנים בשטח טיפול ראוי לקשישים הסיעודיים.