הוסף למועדפים מערכת עיתון הצבי: 08-995-7777

ערד

והסביבה - ברוכים הבאים לערדניק, אתר החדשות המוביל בעיר ערד.

בשל רעידות האדמה: כנס חירום

מאת: מערכת עיתון הצבי writer
אודות הכתב: מערכת עיתון הצבי
תאריך: 2018-07-12 12:59:32

בשל רעידות האדמה: כנס חירום
"בשל רעידות האדמה: כנס חירום"


זו כבר לא שאלה של האם תהיה רעידת אדמה חזקה אלא מתי היא תהיה

בעקבות רעידות האדמה הרבות בשבוע האחרון, במערכת הביטחון וברשות החירום הלאומית החליטו לקיים כנס דחוף בנושא. הכנס יתקיים בהמשך השבוע ויקחו בו חלק כל הגופים הרלוונטיים וכן כל ראשי הרשויות המקומיות.
לפי האגף לסיסמולוגיה במכון הגיאופיסי לישראל, עד כה התרחשו 43 רעידות מאז יום רביעי בשבוע שעבר, בעוצמות שונות.מדובר בכנס של משרד הביטחון ורשות החירום הלאומית בו ישתתפו גם נציגי פיקוד העורף, משטרה, כבאות והצלה, מד"א, וכל ראשי הרשויות המקומיות בישראל, כמה מאותמי שמוביל את הכנס הזה הוא המשנה למנכ"ל משרד הביטחון וממלא מקום ראש רח"ל רוני מורנו.מטרת הכנס היא "ליישר קו על כל האירועים שהיו בשבוע האחרון, וגם היערכות להמשך, כי אף אחד לא יכול לדעת מה יכול לקרות והאם אנחנו לפני אירוע גדול", אומרים גורמים במערכת הביטחון.

 

עקב גל רעידות האדמה האחרונות הודיע ד"ר מייקל לזר המנהל מחקר לחיזוי רעידות אדמה באזור הכינרת: "יואץ המחקר לרעידות אדמה באזור הכינרת עקב האירועים האחרונים"

 

עקב החשש מרעידת אדמה גדולה בשבר הסורי אפריקאי, המתרחשת על פי החוקרים וההיסטוריונים מידי מאה שנים לערך, כשהמוקד אזור טבריה וסובב כינרת, החלו לפני מספר חודשים חוקרים בכירים מאוניברסיטת חיפה, בשיתוף חוקרים משווייץ, נורבגיה ואיטליה, יחד עם הדרגים המקצועיים ואנשי יחידת הפיקוח ברשות הכינרת, בביצוע מיפוי מעמיק לאיתור סדקים בקרקעית האגם, באמצעות חיישנים מתקדמים שהובאו מחו"ל, להשגת התרעה מוקדמת לרעידות אדמה עתידיות.

כעת, עקב האירועים בשבוע האחרון וגל רעידות האדמה, הסתבר שהתחזיות של החוקרים נכונות.

 

ד"ר מייקל לזר, מוביל המחקר, מהחוג למדעים גיאו-ימיים באוניברסיטת חיפה, הודיע היום: "המחקר לחיזוי רעידות האדמה, יואץ, עקב האירועים האחרונים. המחקר יצביע על 'אזורים מועדים', יאפשר הערכות של המדינה והתושבים לכך וישפר את היכולות להיערך ולהתמודד עם רעידות אדמה עתידיות" אומר לזר. עוד מציין ד"ר לזר, המוביל את המחקר עם חוקרים מהמכון הגיאולוגי, מעבדות הכינרת (חקר ימים ואגמים) ורשות הכינרת, כי הבקע הסורי אפריקאי הינו פעיל מבחינה טקטונית, והמחקר עתיד לסייע ולאתר את מוקד הפעילות באזור טבריה והסביבהולהעניק התרעה מצילת חיים. המחקר נמצא בשלב איסוף הנתונים. "אנו עובדים בשטח כבר כשנה, גל רעידות האדמה הנוכחי מספק לנו קליטה של שדרת הרעידות, צפיפות רשת הססמומטרים שיאפשר לנו בעתיד לקבוע במדויק את מיקום הרעידות".

ברשות הכינרת הוסיפו: "הצלחת המחקר תהווה בשורה גדולה לאזור הכינרת ולמדינה כולה, אנו מקווים, כי באמצעות המחקר, ניתן יהיה להציל חיי אדם על ידי השגת מודלים משופרים שעתידים להשליך על מאמצי ההתרעה המוקדמת לרעידות אדמה. חשיבות המחקר גדולה עוד יותר לאור האירועים האחרונים".

במהלך המחקר נפרסו 12 חיישנים זעירים במיוחד סביב הכנרת לאיתור רעשי קרקע קלים במיוחד, כשבמקביל התקיימו סריקות באמצעות סונאר לאיתור העתקים טקטוניים פעילים בכינרת.

 

ד"ר מייקל לזר מציין: "המחקר הינו חדשני, מתקדם ופורץ דרך שלא נעשה מעולם ועשוי לשפר את היכולות של התושבים להיערך בעתיד לרעידות אדמה. החלטנו יחדיו מספר מדענים החוקרים את זרימת הנוזלים דרך העתקים טקטוניים, לקדם את חקר הנושא, מדובר בפרויקט הכולל שלושה שלבים: בדיקות ומדידות בתוך האגם לאיתור אזורים רגישים לרעידות אדמה, פריסת 12 חיישנים בעלי רגישות גבוהה, סביב הכנרת שיאתרו גם רעידות אדמה קטנות ומזעריות. כמו כן, מתבצעות בדיקות כימיות של המים הנובעים סביב לכנרת. אנו בוחנים את הנושא משלוש זוויות שונות כדי לקבל תמונה מקיפה ומדויקת ככל האפשר של פוטנציאל לרעידות האדמה".

החוקרים מציינים, כי לאחר עיבוד הנתונים, ניתן יהיה להצביע על העתקים פעילים עליהם עשויים להתרחש רעידות אדמה עתידיות, לאפשר למדינה לחזק את התשתיות בשטחים אלו וליידע את התושבים להיערך לכך בהתאם.

 

חגי לוין, מנהל יחידת הפיקוח והאכיפה ברשות הכינרת ציין, כי עם פניית החוקרים, נרתמה רשות הכינרת לסייע בפרויקט: "מדובר בפרויקט חשוב ביותר, שעתיד לסייע לסביבה כולה. כמו במקרים שונים נוספים, ברשות הכינרת נרתמים לסייע עם כל האמצעים, המפות, העזרים וכ"א מקצועי לפרויקטים החשובים לאגם הלאומי, לנופשים בו ולסביבתו. נמשיך לסייע בביצוע המחקר ויחד עם החוקרים נבחן סוגיות משמעותיות נוספות המשפיעות על האגם מלבד נושא רעידות האדמה".

 

חוקר רעידות אדמה: ערד נמצאת בסיכון הגבוה ביותר

ד"ר רון אבני, חוקר רעידות אדמה באוניברסיטת בן-גוריון, פיתח מודל משולב עוד בשנת 2004 הבונה תסריט לנזקים הצפויים להתרחש בערי הנגב ברעידת אדמה בעוצמה של 7 דרגות, שמוקדה באזור ים המלח. המודל מחלק את סוגי הבנייה לשלוש איכויות בנייה: ירודה, בינונית וטובה, ואת דרגות הנזק לחמש דרגות חומרה.
על-פי המודל, העיר שצפויה להינזק בדרגת החומרה הגדולה ביותר היא ערד. בדימונה, ערוער, כסייפה וחורה, התמונה תהיה דומה, אם כי בצורה מעט פחות חמורה. בבאר-שבע, אשדוד, אשקלון, קרית-גת, אופקים, שדרות, נתיבות, ירוחם, קרית מלאכי, רהט, לקייה ותל-שבע, כ-5% מן המבנים מאיכות בנייה ירודה יקרסו חלקית, וכ-50% מהם יסבלו מנזק בקונסטרוקציה. כ-50% מן המבנים מאיכות בנייה בינונית יסבלו מסדקים בטיח, והשאר לא יינזקו נזק של ממש.
אבני הציג מדדים הנדסיים להגדרת איכויות הבנייה. לדבריו, הערכה שמרנית מחייבת לקחת בחשבון, שכל המבנים שנבנו לפני 1975 (מועד התקנת התקן הראשון לבנייה עמידה בפני רעידות אדמה) הם מאיכות בנייה ירודה, ובייחוד הבתים המשותפים שנבנו על עמודים.