הוסף למועדפים מערכת עיתון הצבי: 08-995-7777

ערד

והסביבה - ברוכים הבאים לערדניק, אתר החדשות המוביל בעיר ערד.

בניית תכנית אב לאומית בתחום הזיקנה

מאת: מערכת עיתון הצבי writer
אודות הכתב: מערכת עיתון הצבי
תאריך: 2018-05-09 18:29:30

בניית תכנית אב לאומית בתחום הזיקנה
"בניית תכנית אב לאומית בתחום הזיקנה"

הוועדה המשותפת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות

וועדת הכלכלה בנושא:

בניית תכנית אב לאומית בתחום הזיקנה

 

וועדת פלוסקוב לאזרחים וותיקים בכנסת: "הבטחת רמת חיים נאותה לקשישים היא חובה מוסרית של כולנו כחברה."

 

ביום שני השבוע קיימה הוועדה לבניית תוכנית אב לאומית בנושא הזקנה בראשות ח"כ טלי פלוסקוב (כולנו) דיון בנושא מיגור העוני בקרב קשישים. על שולחן הוועדה הונחו מספר הצעות למיגור העוני אשר הוצגו על ידי הגורמים השונים.
ח"כ טלי פלוסקוב (כולנו): "הבטחת רמת חיים נאותה לקשישים היא חובה מוסרית של כולנו כחברה. לכן עלינו לצאת מהשיח של מינימום קיום בכבוד ולהתחיל לדבר על רמת חיים נאותה".

 

 ירון רבינוביץ'

 

בפתח הישיבה, התייחסה יו"ר הוועדה, ח"כ טלי פלוסקוב (כולנו) לצורך בשינוי תפיסתי כאשר מדברים על מדידת העוני בקרב אזרחים ותיקים. ח"כ פלוסקוב הדגישה כי יש להכיר במונח "קיום נאות". מונח אשר בוחן את סל ההוצאות והצרכים האמתיים של הקשיש, כאלו אשר יבטיחו רמת חיים הולמת לקשיש. 
ח"כ פלוסקוב (כולנו) : "המטרה העליונה שלנו כאן היא מיגור העוני, ולא צמצומו. משכך, יש צורך לצאת מהשיח הקיים שמדבר על מינימום מחייה ולהתחיל לדבר על קיום נאות, כזה שרואה את האזרחים הוותיקים גם מצד הצרכים שלהם. לאחר דיונים רבים פה בוועדה, ההמלצות שעלו בוועדה הן: הגדלת קצבת הזקנה, הגדלת הסכום שמותר להכניס מעבודה מבלי לפגוע בקצבאות ("דיסריגרד") וכמובן הצמדת קצבת הזקנה לשכר הממוצע במשק או למדד המחירים לצרכן, הגבוה מבניהם. כך נוכל להבטיח רמת חיים נאותה לאזרחים הוותיקים בשנים הבאות."

 

בהמשך התייחסה ח"כ פלוסקוב לאבחנה שיש לעשות בין האזרחים הוותיקים אשר יש להם קורת גג ובין אלו שאין להם.

 

ח"כ טלי פלוסקוב (כולנו) : "המדינה חייבת לחלק את האזרחים הוותיקים הנזקקים לשתי קבוצות נפרדות: אלו שיש להם דיור, ואלו שהם חסרי דיור. הפער ביניהם הוא משמעותי. הוצאות הדיור לקשיש הן גבוהות ולכן ההבדל בין שתי האוכלוסיות האלה הוא אדיר. ברור לכולנו, שאלה שאין להם פיתרון דיורו ונאלצים לשכור דירה בשוק הפרטי הם הקבוצה הענייה ביותר במדינה. לכן, המדינה חייבת לתעדף אותם בסיוע שהיא נותנת."

 

פרופ' יצחק בריק יו"ר האגודה הישראלית לגרונטולוגיה, ויועץ מיוחד לוועדה : "לפי נתונים, כ- 170 אלף אזרחים ותיקים חיים מתחת לקו העוני ומקבלים השלמת הכנסה. מבחינתי החל מהיום, אנחנו מתחילים לדבר על קיום נאות והולם לאזרח הוותיק. נשאלת השאלה לא רק מה המשמעות אלא גם איך מבצעים את זה. בארה"ב למשל: קובעים, בעזרת הלשכה המרכזי לסטטיסטיקה, מה הוא סל הצרכים שמבטיח קיום נאות . עניין חשוב נוסף הוא הצמדת הקצבה לשכר הממוצע במשק. כיום הוא צמוד למדד המחירים לצרכן- משמעות הדבר שכאשר רמת החיים בארץ עולה-הקצבה נשחקת, ואת זה אנחנו רוצים לתקן. לאחר התייעצות עם הביטוח הלאומי, הגענו להבנה כי הוועדה צריכה להמליץ על הגבוה מבין השניים. כך נוכל להבטיח כי המדינה מצליחה לשמור על רמת חיים נאותה לאזרחים הוותיקים.

 

עניין מהותי נוסף, הוא הדיור. כיום יש כ- 60,000 אזרחים ותיקים אשר זכאים לסיוע בדיור והם האוכלוסייה הענייה ביותר יש הבדל משמעותי בין אזרח ותיק שיש לו דיור ולבין אזרח ותיק שאין לו דיור. אני מסכים עם יו"ר הוועדה כי צריך להפריד את הדיון בין אלו שיש להם דיור ובין אלו שאין להם."

  

פרופ' דניאל גוטליב, סמנכ"ל מחקר ותכנון בביטוח הלאומי: " הביטוח הלאומי נתן הצעות קונקרטיות לגבי תוספת השלמת הכנסה לאזרחים וותיקים ומה שהוצע כאן הוא אפילו שיפור של זה, אני מתכוון לעניין ההצמדה של הקצבה לגבוה מבין השניים. זה חשוב מאוד לטווח הארוך כי אי אפשר לדעת מה יקרה בעתיד. אנחנו מציעים שאלה עקרונית, האם צריך להתייחס רק להכנסות או שיש חשיבות רבה גם להוצאות. אני מאוד מסכים עם זה שיש חשיבות רבה להוצאות. היום הבטחת הכנסה וקצבת זקנה ניתנת ללא התייחסות האם יש לאדם או למשפחה דיור בבעלות עצמית. וזה עושה הבדל גדול. אני גם כן חושב שיש לתת יותר כסף לאלו שאין להם. חשוב גם להתייחס להוצאות האחרות. כיום קו העוני מתבסס רק על הכנסות כספיות ולא מתייחס להכנסות בעין כמו הטבות שוות כסף כמו הנחות במים, ארנונה וכו'."

 

יו"ר הוועדה, ח"כ טלי פלוסקוב סיכמה את הדיון:

 "צריכים לנהוג באחריות, ולא בפופוליזם. עלו הצעות שונות שנשמעות על נייר מעולה אבל הן לא ראליות. אני לא רוצה עוד תוכנית שתשב על המדף, אני רוצה תוכנית שנוכל ליישם. אני  מסכימה עם העיקרון של קצבת זקנה אוניברסלית בגובה שכר מינימום, הבעיה היא שהמשמעות של צעד כזה היא כ- 26 מיליארד ₪ ולכן זה לא ריאלי. בשלב זה, צריך לראות שאנחנו קודם  מצליחים להביא את האזרחים הוותיקים לקיום נאות ובשלב הבא לדאוג לשאר. צריך לזכור, יש אנשים במדינה שעבדו כל החיים ולא הפרישו לפנסיה, כי המדינה לא דאגה לחקיקה בנושא הזה. מה נעשה איתם? נזרוק אותם? צריך קודם לדאוג לאלו שאין להם מה לאכול, ושאין להם קורת גג ולאחר מכן נוכל לדבר על דברים גדולים יותר."