הוסף למועדפים מערכת עיתון הצבי: 08-995-7777

ערד

והסביבה - ברוכים הבאים לערדניק, אתר החדשות המוביל בעיר ערד.

שר השיכון יקצה מיליונים לתכנון מחדש של מרכזי ערים בישראל • העיר הראשונה שבה יתחיל תהליך חיזוק המרכז היא ערד

מאת: מערכת עיתון הצבי writer
אודות הכתב: מערכת עיתון הצבי
תאריך: 2017-11-01 18:09:54

שר השיכון יקצה מיליונים לתכנון מחדש של מרכזי ערים בישראל • העיר הראשונה שבה יתחיל תהליך חיזוק המרכז היא ערד
"שר השיכון יקצה מיליונים לתכנון מחדש של מרכזי ערים בישראל • העיר הראשונה שבה יתחיל תהליך חיזוק המרכז היא ערד"

שר השיכון יקצה מיליונים לתכנון מחדש של מרכזי ערים בישראל • העיר הראשונה שבה יתחיל תהליך חיזוק המרכז היא ערד

הכסף יעבור לרשויות שיתחייבו לתכנן לפי עקרונות קיימות: צפיפות, רשת רחובות לניידות בהליכה, פיתוח תעסוקה ומסחר מוטה כלכלה מקומית

עיריית ערד: "צפיפות, רחובות נוחים להליכה, פיתוח תעסוקה ומסחר במרכז העיר הם התשובה להסכמי גג (הקמת שכונות מרוחקות) שטרם הוכיחו עצמם"

שר השיכון, יואב גלנט, התחייב בשבוע שעבר להעביר השתתפות מימון לרשויות שיניעו מהלך לתכנון מרכז עיר ברוח עקרונות של עירוניות מקיימת. ההתחייבות נמסרה לראשי ערים ורשויות מאזור הנגב במסגרת סמינר לימודי שנערך עבורם בדרום מערב גרמניה.

שר השיכון הצטרף ליומיים האחרונים של הסמינר והשתתף בחלק מהסיורים. באירוע הסיום הצהיר כי יקצה לפחות חצי מיליון שקל לכל רשות, בתנאי להתחייבות שהתכנון הממומן יתבסס על עקרונות העירוניות המקיימת שאליה נחשפו ראשי הרשויות בסיורים שנעשו בסמינר.

הכוונה היא לפיתוח מרכז עיר בצפיפות ועירוב שימושים, השקעה במרחב ציבורי כך שיורכב מרשת דרכים הקושרת שכונות, מותאמת להליכה ולניידות במגוון כלי רכב, וכך מעודדת מסחר ברחובות המותאמים למנעד גילאים רחב - ילדים וזקנים. הכסף יינתן עבור עבודות תכנון מרכז עיר כך שיתמקד בפיתוח כלכלה מקומית.

ערד היא הרשות המקומית הראשונה שתזכה לקבל תקציב מיוחד לתכנון בנייה במרכז העיר, כך הודיע השבוע שר השיכון, יואב גלנט, כשהצטרף למשלחת ראשי רשויות בגרמניה, בה היה חבר גם ראש עיריית ערד, עו"ד ניסן בן חמו.

לדברי השר, תכנית הקיימות העירונית מכוונת לפיתוח מרכז העיר והשקעה במרכז העיר ברשת דרכים שתאפשר ניידות להליכה ולמגוון כלי רכב והתמקדות בפיתוח כלכלה מקומית.

תכניתו של השר תואמת את האג'נדה שמוביל ראש העיר, עו"ד ניסן בן חמו, להתחדשות עירונית ותהליך Infill, לפיהם יש לפתח את החללים במרכז העיר כמו בשכונת הראשונים וביהושפט ולא להתפרש לשכונות מרוחקות שהקשר שלהן עם העיר מבחינת הקהילה והעסקים הוא מועט.

בתקופה האחרונה אנו עדים לטקסים רבים של חתימה בערים שונות המתייחסים לתכניות בנייה של אלפי יחידות דיור בשולי הערים. בפועל אנו רואים שהסכמי הגג לבניית אלפי יחידות בכל עיר טרם הוכיחו את עצמם ואפילו נכשלו בחלקם. יש ערים בהן הסכם הגג נשאר על הנייר ויש ערים שהצמיחו שכונות רפאים ומגדלי מגורים שהפכו לפילים לבנים כי אין להם ביקוש, כמו למשל בראש העין. הנזק במצב זה הוא כפול ומכופל: גם סביבתית עם פיזור יתר של האוכלוסייה והקשר שלה עם מרכז העיר, גם תדמיתית באין קונים ובעיקר מדובר בפגיעה בשוק הנדל"ן המקומי וצניחת מחירי הנכסים של התושבים הוותיקים.
בהתייחסו להסכמי הגג (ע"ע) ולסירובו להצטרף לטרנד הנוכחי הזה, אמר ראש העיר עו"ד ניסן בן חמו: "למרות הפיתוי הרב אני לא מוכן להקריב את העתיד עבור ההווה, אני מאמין שצריך לבנות את הביקושים בערד בצורה חכמה ולא להתחייב להכפיל את אוכלוסיית העיר ללא תשתיות תעסוקה מתאימות וללא מבנה כלכלי שיאפשר לעירייה לשרוד את ההוצאות הצפויות בעתיד. דווקא בנסיעה עם שר השיכון לגרמניה קיבלנו הוכחה שעיבוי נכון של שכונות קיימות וחיזוק המרכז העירוני ושיווק מבוקר הוא פתרון נכון יותר לערים פריפריאליות  ולכן אנחנו מקדמים תכנית גדולה של התחדשות עירונית שזו כיום המילה האחרונה בפיתוח האורבני אני שמח על שנבחרנו לקבל ראשונים את תקציב התכנון לכך. אנו שואפים למלא את השכונות הקיימות ולהוסיף להן שטחי מסחר ברחובות קיימים. באופן כזה נוצר חיבור מתמשך בין כל חלקי העיר, עם נוף עירוני, תנועת תושבים בבתי קפה ופארקים שכונתיים, - ולא רחובות ריקים בשכונות שוממות בשיפולי העיר. שלב התכנון של "ההתחדשות העירונית" אמור להתחיל בראשית שנת 2018 בתקציב של 6 מיליון שקלים.

משרד השיכון יקצה לתוכנית פיתוח מרכזי הערים תקציב בסך כולל של 5 מיליון שקל כהתחלה. הסכום יחולק בהשתתפות משרד השיכון במהלכי תכנון שימומנו באמצעות תקציבים שישיגו ערי הדרום שדרות, נתיבות, אופקים, רהט, באר שבע, ערד, ירוחם, דימונה ואילת, דרך עמותות ובאופן עצמאי.

ח״כ טלי פלוסקוב: ״אני מברכת על הפרויקט החשוב של שר השיכון והבינוי, האלוף (במיל׳) יואב גלנט. כמי שהייתה ראש עיריית ערד, אני יודעת כמה חיזוק מרכזי הערים הוא חשוב לתושבי הפריפריה. זאת הוכחה נוספת לכך שמפלגת כולנו משקיעה בערד ובערי הדרום האחרות כמו שדרות, נתיבות, אופקים, דימונה, רהט, ירוחם ,באר שבע ואילת ומצמצמת את הפערים בין מרכז לפריפריה לא בדיבורים-אלא במעשים.״

 

עיתון דה-מרקר: הסכמי הגג הם כישלון

עיתון דה מרקר מנתח כלכלית את הסכמי הגג ולא אוהב את המהלך הממשלתי

Top of Form

הסכם גג הוא שם כולל לחוזים שנחתמים בין רשויות מקומיות בישראל לבין משרד האוצר, משרד השיכון ומינהל מקרקעי ישראל, כדי לעודד ערים ומועצות לקלוט תושבים נוספים. הרעיון נולד כשרשויות לא התקדמו בבניית מגורים, מכיוון שחששו מפני הגדלה של אוכלוסייתן שמשמעותה הגדלת האוכלוסייה היא הכבדה בהוצאות על קופת העיר — מכיוון שתושבים משלמים ארנונה נמוכה (בהשוואה לעסקים), ומנגד מקבלים שירותים יקרים, כמו חינוך ורווחה. לפיכך הרשויות המקומיות מעדיפות משרדים ושטחי מסחר, שמניבים ארנונה בתעריפים גבוהים בהרבה, בלי הוצאות נלוות.

הסכמי הגג נחתמים עם ערים שמתחייבות למינימום בנייה — לא פחות מ–2,000 יחידות דיור בשנה, ולא פחות מ–5,000 לכל הסכם. המינימום, לפיכך, מייצג לפחות עוד 20 אלף תושבים לעיר והפיתוי לחתום על ההסכמים גדול. ואכן, עד כה הסכימו יותר מ–20 ערים להצטרף למבצע.

הסכמי גג מצטיירים כמהלך חיובי, מכיוון שהם מגדילים את מלאי הדיור, אך למעשה מדובר בקישוט — טיפול בתופעת לוואי, שאינו מביא מזור לבעיה העקרונית. הפער העצום בין המס שתושב משלם (המגולם בארנונה) לבין עלות השירותים שצריך לתת לו.

במקום להתמודד עם הבעיה העקרונית — הפער העצום בין עלות כל תושב להכנסות שמקבלת הרשות בגינו, המסתכם באלפי שקלים בשנה לכל משפחה — המציאו במשרדי האוצר והשיכון נוסחה שתדחוף את הערים לבניית מגורים, וארזו אותה ב"הסכם גג". זה מבנה ההסכם: המדינה מוכרת אדמות בבעלותה הנמצאות בתחום הרשות המקומית, ויזמים שקונים אותן יודעים שהעירייה מתחייבת לבנות עליהן למגורים. חלק מכספי התמורה ששילמו היזמים בקניית הקרקע עוברים לעירייה כתמיכה בפיתוח ובהקמה של מוסדות ציבור ותשתיות פיזיות לשירות התושבים החדשים שמגיעים.
העלאת הארנונה – "צעד יעיל שלא יבוצע"

ואולם במהלך הזה יש מוקש. הכסף ניתן לכיסוי ההוצאה הראשונית של העיר, המקימה תשתיות פיזיות לקליטת התושבים החדשים. אלא שבמקביל לקליטת התושבים החדשים, נשארים התושבים הוותיקים, ואתם גם ההוצאות השוטפות הכרוכות בקיום כלל התושבים, הנופלות על הרשות המקומית. במלים אחרות, המדינה מממנת בניית בית ספר תיכון, מדרכות ומתקני אשפה חדשים, אך לא את מצבת המורים שגדלה, את קווי איסוף הפסולת שהתארכו, את תחזוקת החוצות — ולא את כל יתר העלויות השוטפות שצומחות לאחר שעיר גדלה ב–20, ב–40 או אפילו ב–100 אלף תושבים בתקופה קצרה.

 

 

לשים בבוקסה מודגשת

הסכמי הגג
הסכמי הגג נועדו לפתור סוגיה בעייתית, שלפיה רשויות מקומיות אינן מצליחות לעמוד בעומסים התקציביים המוטלים עליהן בעקבות גידול מהיר באוכלוסייה נוכח בנייה מואצת בשטחן. הקושי נובע מכך שהגידול מצריך מתן מענה זריז של שירותים חיוניים לתושבים ויקרים לרשות כמו חשמל מים ותחבורה, דרכים וכבישים, וכן שטחים פתוחים, מוסדות חינוך, דת ותרבות.
בממשלה הבינו כי אם המדינה לא תסייע לרשויות, היעד של תוספת גדולה ומהירה של יחידות דיור לא ימומש. לכן הם יזמו את תוכנית הסכמי הגג, שלפיה הממשלה תעזור לרשויות במימון תשתיות, והרשויות יאיצו את הליכי התכנון בשכונות החדשות. התקציבים אמורים להגיע מהתקבולים של המדינה מקרקעות שתשווק רשות מקרקעי ישראל (רמ"י).
ואולם התוכנית מעלה שאלות ותהיות לא מעטות. מדובר במהלך שהכספים המושקעים בו גדלו במהירות, ומה שהתחיל במאות מיליוני שקלים כבר הצטבר למיליארדים. סגן הממונה על התקציבים באוצר, ערן ניצן, העריך לפני כחודשיים את הסכום הכולל של הסכמי הגג ביותר מ–17 מיליארד שקל, שהועברו ויועברו מתקבולי המדינה ממכירת קרקעות לרשויות מקומיות. האם זה משתלם למדינה? האם עלויות העתק האלה, שלהן עשויות להצטרף בעתיד סבסודי הקרקעות על מבצעי מחיר למשתכן, אכן משיגות את יעדן בדרך היעילה ביותר? האם יש בכלל מנגנון ממשלתי שאמור להגביל את ההשקעות באזורים מסוימים, או לפחות לדרוש שהן יהיו פרופורציונליות לתועלת שהן אמורות להביא למדינה?