הוסף למועדפים מערכת עיתון הצבי: 08-995-7777

ערד

והסביבה - ברוכים הבאים לערדניק, אתר החדשות המוביל בעיר ערד.

פרסומת

האם אנו בדרך לאסון אקולוגי נוסף?

מאת: מערכת עיתון הצבי writer
אודות הכתב: מערכת עיתון הצבי
תאריך: 2017-07-12 20:49:12

האם אנו בדרך לאסון אקולוגי נוסף?
"האם אנו בדרך לאסון אקולוגי נוסף?"

את זה בדיוק מנסים למנוע ארגונים שונים

אדם, טבע ודין: "זה לא האסון הראשון לו אחראית 'רותם אמפרט', מדובר בדפוס פעולה בעייתי, על סף העברייני""

במקביל – משרד הפנים מבקש להפוך את מישור רותם למועצה תעשייתית בדומה למועצה התעשייתית נאות חובב. ראש המועצה האיזורית תמר אמר כי "מדובר ברעיון הזוי. זה לא יקרה. גם ראשי הערים ערד ודימונה מתנגדים"

ועוד במקביל - הצעת חוק תביעות אזרחיות נגד מפעלים מזהמים - בעקבות האסון האקולוגי בנחל אשלים, הגישה החברה להגנת הטבע הצעת חוק שעשויה לשנות את כללי המשחק, החוק אינו מגדיר כיום פגיעה בערכי טבע כמפגע סביבתי ולא ניתן להגיש תביעות בגין פגיעות אלה

ירון רבינוביץ

בעקבות אירוע הזיהום החמור בנחל אשלים, הגישה החברה להגנת הטבע, ביוזמת חברי הכנסת טלי פלוסקוב (כולנו, סגנית יו"ר הכנסת), יעל כהן פארן (המחנה הציוני) דב חנין (הרשימה המשותפת) ומשה גפני (יהדות התורה), הצעת חוק חדשה, הקובעת כי יהיה ניתן להגיש לבית המשפט תביעות אזרחיות בגין פגיעה בערכי טבע מוגנים וכי בית המשפט יוכל לקבוע פיצויים בגין הנזק שנגרם לטבע ולסביבה, שיוקדשו למטרות של שמירת טבע

כיום, החוק אינו מגדיר פגיעה בערכי טבע, או בשטחים טבעיים, כמפגע סביבתי ולכן אזרחים וגופים ציבוריים, אינם יכולים להגיש תביעות בגין פגיעות אלה. הצעת החוק החדשה באה לתקן מצב זה. מלבד ארבעת היוזמים, כבר חתמו על הצעת החוק גם ח"כ בני בגין, ח"כ תמר זנדברג, ח"כ רחל עזריה וח"כ עליזה לביא והחברה להגנת הטבע תמשיך להחתים בימים הקרובים חברי כנסת נוספים, על הצעת החוק

 "אירועים של פגיעה בסביבה הטבעית – כדוגמת זרימת נפט גולמי לשטח שמורת עברונה מצינור קצא"א, או זרימתם של שפכים חומציים לנחל אשלים ממאגר תעשייתי שדופנו נפרצה – הצביעו על חוסרים ביכולתו של הציבור להגן על סביבתו ולתבוע את עלבונה מידיהם של הפוגעים בה", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק, "החוק בנוסחו היום, אינו מגדיר פגיעה בערכי טבע, או בשטחים טבעיים, כ"מפגע סביבתי" ולכן אזרחים וגופים אזרחיים וציבוריים, לא יכולים להגיש תובענה בגינה

בחברה להגנת הטבע, שיזמה את הצעת החוק, מסבירים כי "תנאיה הייחודיים של מדינת ישראל – צפיפות גוברת והולכת, וצרכי פיתוח גדולים, בצד מגוון ביולוגי עשיר ועתיר ערכי חי וצומח – מעמידים אתגר גדול לשמירת הטבע בה. אכיפה אזרחית יעילה היא אחד האמצעים החיוניים להשגתם של יעדי שמירת הטבע שהציבה בפניה ישראל. את הליקויים העקרוניים בחקיקה הקיימת, יש לתקן באופן מיידי, לתועלת הסביבה והאדם בישראל".

ח"כ טלי פלוסקוב, אמרה: "בתור תושבת ערד, אני שומעת כל פעם בדאגה, על זיהום זה או אחר בנחלי האזור, כשהמקרה האחרון היה חמור במיוחד. הצעת החוק הזו באה לסייע לנו, הציבור, להגן על הסביבה ולתבוע את עלבונה מידיהם של הפוגעים בה, ולאפשר תביעה אזרחית כנגד כל אותם גורמים מזהמים".

ביום חמישי בשבוע שעבר הושקה ועדת החקירה הגיאוגרפית מחוז דרום של משרד הפנים. על הפרק: הפיכת מישור רותם למועצה תעשייתית. זאת על מנת להקים מועצה מקומית עם נציגי ציבור, משרד הפנים, הבריאות והגנת הסביבה. באזור מישור רותם פועלים המפעלים רותם אמפרט, מפעלי ים המלח, חיפה כימיקלים דרום, הליופוקוס ונוספים. במשרד הפנים מציינים כי מדובר בחלק ממהלך גדול יותר של הקמת מועצה תעשייתית נוספת כפי שהם מבקשים לעשות בצפון עם מפעלי בז"ן. חשוב לציין כי בצפון, המהלך נתקל בהתנגדות עזה מצד ראשי הערים, והם אף עתרו לבג"ץ בטענה כי מדובר בגוף שיגדיל עשרות מונים את כוחם של המפעלים המזהמים.

גם הפיכת מישור רותם לאזור תעשייה נתקל בהתנגדות ראשי הרשויות בדרום. באזור פועלים מפעלי תעשייה כימית ושטחים גדולים לחציבת פוספטים ופצלי שמן שמהווים חומרי גלם למפעלים. כיום המפעלים המזהמים נמצאים תחת שטח שיפוטה של המועצה האיזורית תמר. רק ב-2014 נחתם הסכם חלוקת הכנסות עם דימונה וערד (על מפעלים ישנים יקבלו 17% דימונה וערד והיתרה לתמר, ועל מפעלים חדשים יתחלקו ההכנסות בין דימונה 40%, ערד 40% ותמר 20%).

 

ראש המועצה האיזורית תמר דב ליטבינוף אמר כי "מדובר ברעיון הזוי. זה לא יקרה. גם ראשי הערים של ערד ודימונה מתנגדים. במקום לקבל החלטה על סיפוח נאות חובב לערד מנסים לייצר עוד ג'ובים. ייצור מועצה תעשייתית מקומית זה כמו לתת לחתול לשמור על השמנת".

ראש העיר, עו"ד ניסן בן חמו:

"לאחר עשור של מאבק בין הרשויות על חלוקת שטח השיפוט של מישור רותם, הגיעו הרשויות ערד, תמר ודימונה להסכם חלוקה ביניהן על הכנסות הארנונה מהאזור.

כל שינוי במפת הגבולות יגרור אנדרלמוסיה מחודשת ובוודאי לפגיעה כלכלית בתושבי שלושת הרשויות.מעבר לכך, מישור רותם מפוקח כיום ע"י היחידה הסביבתית לאיכות הסביבה של ערד, תמר וירוחם, וישנה חשיבות רבה לפיקוח ההדוק שמקיימת היחידה על מפעלי מישור רותם.

יצירת מועצה תעשייתית עבור מפעלים אלה תפחית את הביטחון של כולנו בקיומו של פיקוח הדוק כפי שנעשה כיום".