הוסף למועדפים מערכת עיתון הצבי: 08-995-7777

ערד

והסביבה - ברוכים הבאים לערדניק, אתר החדשות המוביל בעיר ערד.

מסע מופלא עם דורית יעקובי

מאת: דקלה שוקרון writer
תאריך: 2011-08-18 11:37:31

מסע מופלא עם דורית יעקובי
"מסע מופלא עם דורית יעקובי"

יצאתי למסע, בהאנגר של רות דורית יעקובי, אומנית בחסד עליון ואני מתכוונת לביטוי במלוא מובן המילה, משהו עליוני טבוע באישה המיוחדת הזו. דורית רות יעקובי, היא אמנית ויחד עם זאת היא שליחה של החיים, גם האמנות שלה מתבטאת במסע מרתק של מוות, חיים, לידה, ילדים, נשים וכל הנושאים שסובבים את חיינו, המהותיים באמת, הכל שם - בהאנגר 17 ברובע האומנים, הכל יצא מתוך נפשה המרוממת של אישה אחת.


היא מספרת על עצמה כעל צינור, שליחה שבסך הכל מעבירה משהו לעולם הזה. המסע בביקור אצלה, אינו הזוי או מקרי, זוהי חוויה יוצאת דופן, שלטעמי כל אחד צריך לעבור. איזושהי השלמה עצמית, תוך סיור ברחבי ההאנגר, שלדבריה הוא מקדש, משהו כמו: "עלי באבא" , מלא בניסים והפתעות. אין זה רחוק מן האמת, זהו מסע ברחבי עולמה של דורית, הנותן אפשרות לקחת שיעור קטן או גדול, תלוי בכם, ולהטמיע אותו בחיים, שיעור  מתוך קבלת השראה על ידי אישה מתוקה וטובת לב, מלאת צניעות וענווה, בעלת גאונות לא מדידה בתחומים בהם בחרה להתמקד בחייה. פשוטה ועם זאת כלל לא פשוטה.


היא ממלאת את הראיון בסיפורים על העולם, על המשפחה, גיורא בעלה והילדים, על האומנות, על עצמה, ואני שוקקת מילה במילה, כמה היא מפתיעה ונעימה, כמה ניסים גלויים התרחשו בחייה, והדבר שהכי קסם לי, זו השלווה שיש בה, משהו לא רגיל, שלא תמצאו היום -  אנו חיים תחת תבניות ותוויות, היא לא, היא הרחק משם, במקום נקי וטהור, בעל עוצמה וכוח לחיים. באופן הטבעי לה, היא מעבירה לי שיעור, לא בטוח שכוונתה להעביר שיעור, אלא כפסיכולוגית לשעבר, בטבעיות היא נותנת אנקדוטות חיוביות "יש לנו נטייה להיות ביקורתיים כלפי עצמנו, אנו מצליפים בעצמנו. היום אני יודעת שאנו בעיקר צריכים לסלוח לעצמנו, כבני אדם עלינו להתפייס, לשמוח. ללא השמחה אנחנו ריקים, כעוסים ומבזבזים את חיינו לשווא". היא בעלת משפטים ססגוניים, מלאי חוכמה ומרחב פתוח להקשיב לאדם שמולה. בשלב מסוים לא היה ברור מי מתראיין, אני או היא.לא סתם דורית זכתה לשפע של פרסי אומנות, היא הגשימה את חלומו של כל צייר והגיעה די מהר לרמת הוקרה עולמית עבור האומנות שלה. היא אומנית מהנשמה, עבורה לא לעסוק באומנות זה בזבוז זמן, האומנות והחיים עבורה הם כמקשה אחת. פרופסור מוטי עומר ז"ל, תאר את מסעה  במאמר הקטלוג "האישה של אלף הקולות": "יצירתה נטועה במעמקים של הוויה נפשית פרטית, המבינה את הסבל כמצב קיומי של קדמוניות מתמשכת. ההתרחשויות בפנים הנפש, כמוהן כעולם התופעות והטבע, נחוות כביטוי של כוחות מאגיים וכגילום של יסוד רוחני שכמו מאחד את העולם כולו. הוויה קיומית זו קרובה לחוויה הדתית והמיסטית ולעולם המיתוס הקדום ומתפרשת לכן כמסע : תהליך טרנספורמטיבי, תודעתי ורוחני כמסעם של גיבורים מיתיים אל שאול תחתיות ובחזרה לעולם החיים, או כמסעה של הנפש אל הגאולה והנצח. ביצירתה של יעקובי, מסע זה מתנהל בין קטבים של לידה, מוות והיוולדות מחדש, בתנועה מעגלית המבשרת את החיים מתוך המוות".


דורית החלה את חייה הסטודנטיאליים כסטודנטית לפסיכולוגיה, במקצוע עסקה וחיה חיים בורגניים ורגילים, עד שהחליטה לקיים מרד פנימי, נגד מוסכמות שלא הוסכמו עליה, העתיקה את חייה למדבר, עברה לערד ופנתה לתחום האומנות, שהיה חלק בלתי נפרד ממנה. כאן, יחד עם גיורא בעלה, גידלו ארבעה ילדים, שבילדותם לא העיקר היה לימודים והשכלה, אלא חופש ומרחב. למרות זאת, כיום שלושת ילדיה דוקטורים ואחד מהם קולנוען. לגיורא בעלה היא מפרגנת מאוד, מלאת אהבה כלפיו ואומרת כי הוא כל יכול  והיא עבורו מרחב.


בשנת 1983 החלה ללמוד לימודי אומנות במרכז לאומנות חזותית בבאר שבע, יחד עם לימודים במדרשה לאומנות ברמת – השרון עד שנת 84'. לאחר מכן במשך השנים הוסיפה ולמדה לימודים לתואר שני במיסטיקה יהודית, באוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע. דורית קיבלה  חמש פעמים פרס יצירה של משרד החינוך, 3-4 פרס מקרן שרת, בעודה סטודנטית, היתה כבר מעל גיל 30, ועבורה שינו את טווח גילאי קבלת הפרס, לגיל 35, עד אז הפרסים היו עבור סטודנטים עד גיל 30. "קיבלתי פרסים ממשלת קנדה, הם תומכים במסעות והם הכילו אותם בעולם, לכל תערוכה מגיע שגריר קנדי ושגריר מטעם ישראל" היא מספרת לי בחיוך מבוייש, לאחרונה קיבלתי פרס לפרויקט של ההאנגר מטעם מפעל הפיס, שהכירו בו כמרכז אומנות בפריפריה.


"בשנת 2010 קיבלתי את  פרס מישל קיקואין, את הפרס קיבלתי מפרופסור מוטי עומר ז"ל, הוא היה אוצר ומנכ"ל מוזיאון תל-אביב, אומנים רבים היו מתדפקים על דלתו. הוא היה האיש הכי חזק באומנות. הוא אצר את התערוכה, וכתב את המאמר בקטלוג, הוא בחר שוב בתערוכה, אך הוא היה כבר חולה ולא יכול היה לאצור אותה. הפרס על שם צייר צרפתי מפריז, זה הפרס האחרון" , אך רשימת פרסיה מונה עוד רבים.


תערוכותיה מסתובבות ברחבי העולם, היא הציגה תערוכות בשישים וארבע מדינות:  בארץ - במוזיאון ישראל, ועוד בירושלים, תל-אביב, רחובות, ערד, באר-שבע, עין-חרוד, קרית טבעון, אום אל-פאחם, בת-ים, חיפה ובעולם: קנדה, גרמניה, יפן, סין, טיוואן, דרום- קוריאה, ארגנטינה, מקסיקו-סיטי, צ'ילה, פרו, ניו- יורק, ברזיל,  הודו,  בוותיקן, ואף פגשה באפיפיור. והרשימה עוד ארוכה.


גדולי האספנים בארץ קנו את הציורים שלה, כמו: רון לאודר, ליאון רקנאטי ועוד רבים אחרים.
דורית אומרת : "הבנתי שאני לא עשיתי את הציורים האלה, הם באו מהאינסוף ואני רק השליחה, לכן עלי לשחרר אותם. הם נמכרים וחמישים אחוז מהם הולך לעשיית חסד, עבור ילדים, אני תומכת בעמותת "חינוך לפסגות". דורית דוגלת בחסד, היא אומרת: "זה תמיד יהיה ככה, חמישים אחוז יהיה עבור הילדים, לילד חי -  שתהיה לו האפשרות לחיים טובים יותר".


היא מוסיפה לספר:  "הציורים שלי הם הויזואליזציה של המסע, מסע שלמעשה כולנו עוברים אותו, הרבה מבקרים אומרים לי: "איך יש לך את האומץ? היינו רוצים להיום שם, לחוות את התחושות, אנחנו שם, אבל לא עד הסוף, אין לנו את האומץ".


בתה של דורית, שלומית היא ד"ר במקצועה, בנוסף היא פייטנית ובנה, עמרם (קולנוען) נגן עוד, שניהם מקימים מופע פיוט מרהיב, לדעתה של דורית הקונצרט מרפא, קולה של שלומית הוא קול מדיטטיבי.


עולם הפיוט הוא ים עצום של טקסטים ומנגינות שהם אבני חן שלוטשו ונשמרו במשך מאות שנים. כמו כל שירה ויצירה מוסיקלית אמיתית יש במסורת הפיוט יופי ומשמעות מעבר להיקשר התרבותי-חברתי שבו היא נוצרה, והיא מחוברת אל הנימים העמוקים ביותר בנפשו של האדם באשר הוא. השירה היתה תפילה שבה פונה האדם אל אלוהיו, דרכו של היחיד לחוות קיום של עולמות עליונים.


שני המוסיקאים, ילדיה של דורית, שלומית ועמרם יעקובי, התוודעו לפני מספר שנים אל העולם הקסום של הפיוט, והחלו לחקור ולהעמיק בו. הביצועים החדשים שלהם, בשירה המלווה בנגינת עוד, נובעים מן המסורת המוסיקלית המזרחית העשירה, אך יש בהם גם הדים לתרבויות אחרות – שילוב של הדורות הקודמים עם מי שאנחנו עכשיו, של מזרח ומערב.


הדגש הוא על ביצועים נאמנים ברוחם למסורת ועם זאת אישיים כפי שהדבר מתבטא באופן השירה, בנגינה בכלי מהמסורת המזרחית ובאופיו של העיבוד.


המופע יתקיים ביום שישי הקרוב ה- 19.08.11 בהאנגר 17  - בשעה 11:00 בבוקר, ברובע האומנים.