הוסף למועדפים מערכת עיתון הצבי: 08-995-7777

ערד

והסביבה - ברוכים הבאים לערדניק, אתר החדשות המוביל בעיר ערד.

בתגובה למכתבה של גילה ארזי-נופר ("האם שמתם לב?", הצבי 21.02.2013 )

מאת: ארסני רוזנבאום writer
תאריך: 2013-02-28 14:43:04

בתגובה למכתבה של גילה ארזי-נופר ("האם שמתם לב?", הצבי 21.02.2013 )
"בתגובה למכתבה של גילה ארזי-נופר ("האם שמתם לב?", הצבי 21.02.2013 )"

 

הנושא שמעלה הכותבת הרבה יותר מורכב ממה שעולה ממכתבה. ערד אינה העיר הראשונה שגידול האוכלוסיה החרדית בה גורם מתחים, אמיתיים או מדומים. כשמדובר בערים גדולות, כגון ירושלים, אשדוד או בית שמש, ניתן לראות שני דפוסים עיקריים של גידול האוכלוסיה החרדית: בניית שכונות ייעדיות לציבור החרדי, או כניסה מאסיבית של חרדים לשכונות "מעורבות" / "חילוניות", והפיכתן ההדרגתית לשכונות חרדיות. לא ניתן להתעלם מתופעות אלה ע"י סיסמאות צדקניות על שנאת חרדים , ואין מקום גם להשוואות לציבורים אחרים כמו הרוסים או האתיופים, מאחר ולהבדיל מכל קבוצת אוכלוסיה אחרת החרדים לא רק שלא מעוניינים להתערות בכלל הציבור הישראלי, אלא להפך - הם עושים כל שביכולתם כדי להמנע מזה. זה נעשה ע"י מערכת חינוך נפרדת, מגורים נפרדים בשכונות ובערים חרדיות, ובשנים האחרונות ישנם גם מקומות עבודה לחרדים בלבד (בעיקר לחרדיות...) וקווי אוטובוסים מיוחדים. יש להדגיש שכל זה נובע מתוך דאגתם הכנה של מנהיגי הציבור החרדי לאורחות חייהם ומתוך אמונה שהם משמרים את הערכים "האמיתיים" של העם היהודי, אך זה כבר נושא אחר שהוויכוח עליו ניטש עוד מלפני קום המדינה, ומן הסתם לא ייפתר בקרוב...

החרדים בערד הם עדיין מיעוט, אך השפעתם עולה כבר עכשיו על חלקם היחסי באוכלוסית העיר. כבר לפני מספר שנים הם הביאו לביטולו של קו אוטובוס לים המלח שפעל בשבת, וכך רק מי שיש לו רכב פרטי יכול להרשות לעצמו קפיצה לים בשבת. בדומה לכך, הם גרמו לשינוי שעת היציאה של האוטובוס הראשון לתל אביב במוצאי שבת, מחמש לשש בערב. אפשר לתמוך או להתנגד לצעדים אלה, אך אי אפשר לטעון בתמימות שהחרדים לא משפיעים על הסטטוס קוו של עשרות שנים בערד. ולא יהיה זה מופרך לדמיין מצב שבו, בעוד חמש, עשר או עשרים שנים יוצב בכניסה לשכונת חלמיש שלט "אין כניסה בשבת ומועדי ישראל"...

נכון שנציגיו של הציבור החרדי בשלטון המקומי והארצי פועלים לעיתים גם לטובת הציבור הכללי, והרי אין בישראל (עדיין) מערכות רפואה נפרדות, וחולה חרדי נאלץ לפנות לחדר מיון או לבית חולים המטפל בכלל הציבור. אבל מה הסיבה, למשל, שהאוטובוסים מערד לאשדוד, לירושלים ולבני ברק לא עוברים בתחנה מרכזית ? נכון שהקהילה החרדית בערד היא זו שדאגה לקווים אלה ומשרד התחבורה תכנן את מסלוליהם כך שישרתו את תושבי ערד החרדים, אך ערד הקטנה היא לא אשדוד, והאוטובוס שבלווא הכי עובר ברחוב בן יאיר יכול בקלות להכנס גם לתחנה מרכזית. וכמה מתושבי ערד יודעים על קיומו של קו האוטובוסים המיוחד לים המלח, שפועל בתקופת "בין הזמנים" ושמחיר הנסיעה בו נמוך פי שלוש מהמחיר בקו הרגיל ?

ושוב, אין מדובר במשהו לא חוקי, וזכותו של כל ציבור במדינה דמוקרטית לדאוג לצרכיו היחודיים, כפי שהוא רואה אותם, בכלים לגיטימיים. רק שחשוב להבין איך רואה הציבור החרדי את צרכיו אלה, ולהבין שלעיתים מימושם יבוא בהכרח על חשבון ציבור אחר, שגם לו זכות לגיטימית להיאבק על צרכיו שלו.