הוסף למועדפים מערכת עיתון הצבי: 08-995-7777

ערד

והסביבה - ברוכים הבאים לערדניק, אתר החדשות המוביל בעיר ערד.

אני יהודי נע נע

מאת: נורית ענבר חדד writer
תאריך: 2013-01-17 00:18:56

אני יהודי נע נע
"אני יהודי נע נע"

 

פגישה עם המשורר סמי שלום שטרית בספריה העירונית 

אֲנִי יְהוּדִי נָע נָע

אֶתְמוֹל הִגַּעְתִּי מָחָר אֵלֵךְ
לֹא תִּתְפְּסוּ אוֹתִי יוֹצֵק יְסוֹדוֹת
שָׁרָשַׁי זִכָּרוֹן כְּמוֹ זְנָבִי הַגָּדוּעַ
נָע נָע סוֹבֵב סוֹבֵב
לֹא נָטוּעַ לֹא מְרַחֵף
לֹא אֶשָּׁאֵר לְהִזְדַּקֵּן בָּאֲנָשִׁים
וְהָאֲנָשִׁים לֹא יַזְקִינוּ בִּי
הִנֵּה סְתָו אֶחָד, אָבִיב
וּכְבָר מַחְנִיק
תְּנוּ לַעֲבֹר
צָרִיךְ אֲוִיר .        

ביום שני בשבוע שעבר זכינו לארח בספרייה  את פרופ' סמי שלום שטרית, מפגש זה הוא חלק ממגמה בספרייה שלנו המבקשת לשים דגש על חשיפת הציבור בערד למגוון תרבותי רחב וייחודי. מבחינה זו ספריית ערד היא חלוצה ופורצת דרך בתחום האירועים הספרותיים, ולמעשה בשנים האחרונות היא מתפקדת גם במרכז ספרותי-תרבותי בעיר.

פרופ' שטרית נולד בקסר-אסוק במרוקו, בגיל 3 היגר עם משפחתו לישראל וגדל באשדוד. הוא פרופסור למדעי המדינה, סופר, משורר, פעיל חברתי, מורה וחוקר החברה והתרבות בישראל. מזה כעשור חי בניו-יורק ומלמד בה. בשנות התשעים הוא היה פעיל מרכזי בתנועות חברתיות-מזרחיות כמו 'קדמה' ו'הקשת הדמוקרטית המזרחית'.

ברקע של סערה וקור מקפיא, סמי קרא משיריו (שהכרנו, מתוך המופעהמדהים 'שירים באשדודית' שנעשה על-פישיריו, והופיע כאן בספרייה במסגרת שבוע הספר), והנהיר חוויות המהדהדות את סיפור חייו כמהגר ועולה חדש בישראל. בדבריו התמקד סמי שלום שטריתבחוויית ההגירה, פערים בין-תרבותיים, ועל ההוויה כגולה. וכן על המאבק ארוך השנים שלו למען חינוך שיוויוני בישראל, נסיון שצלח אך בחלקו. האי-שייכות, התלישות וחוויות הגלות היא מרכזית בשיריו גם כישראלי שחי ומגדל ילדים בניו-יורק.

הוויתה של כל שירה טובה נטועה תמיד בניגודים, וכך אנחנו קהל השומעים נבלענו בתוך דיסוננס רגשי. רגשות כאב, זעם וכעס שעלווצפו בחריפות מן השירים שהוקראו ומן הטקסטים הכתובים מחד, אך גם תחושה עמוקה של יהב ותקווה, בעיקר על ניצני היצירתיות והתודעה הבאים לידי ביטוי בדור השלישי, אשר הזהות שלו צומחת, דווקא מתוך שוליות ופרפריאליות מבורכת מאידך.

סמי סיים את המפגש עם תקווה ותפילה.

גם הקהל שהתאסף למפגש בחסות הסערה בלט בייחודיותו, ותיקי ערד לצד מהגרים (כפי שהוא ספר שחוויית המהגר היא תמיד אחת, לא משנה מאיפה באת), צעירים מהגרעינים ההתנדבותיים בעיר, האורחים הקבועים של הפעילויות בספרייה, אבל גם אורחים צעירים שעשו את כל הדרך מדימונה וקבוצה של דוקטורנטים מאוניברסיטת בן גוריון, אשר כתיבתו ומחקריו של פרופ' שטרית פתחה להם דלת של זהות והגדרה עצמית חדשה, ועצבה תודעה אחרת.

*מתוך עמוד הפייסבוק של לי יצחק, על המפגש:

'בשבוע הכי סוער של השנה, בקור מקפיא, התקיים המפגש המרגש והמיוחד עם פרופ' סמי שלום שטרית, המשורר סמי שלום שטרית כפי שהוא מעדיף להיקרא. הניגוד הזה בין הזעם שציפינו לו והעדינות בהתנהלות ובדיבור, בדרך בה הוא קרא את השירים, כל אחד התחבר למקום שלו, לשאלת הזהות, היכולת להרגיש שייך (או לא). מירי שאלה 'איפה הזעם?', דבורה זכרה את העלייה שלה מאתיופיה והדרך שקבעו לה באופן שרירותי את השם החדש, מבלי להתייחס לשם שלה מבית, שמגדיר ומהווה את מה שהיא (בינתיים היא חזרה לשם המקורי). בדיוק כמו המורה של סמי שבכתה א' נסתה לשנות את שמו לשמואל. אני התחברתי לצרור המפתחות של אבא שלו, הצרור שהאבא נשא איתו וזכר בדיוק איזה דלת כל מפתח פתח במרוקו. מפתחות שלא היה בהם שימוש בארץ, אלא רק כתזכורת למעמד וחיים אחרים שהיו בגלות. ומהי בעצם גלות? הכל קשור לתחושה , אם אתה מרגיש בית במקום שאתה נמצא בו, עד כמה מאפשרים לך להרגיש שייך.

אני שמחה וגאה על המפגש המיוחד הזה שהיה ייחודי לספרייה שלנו ולעיר שלנו, וגאה על האנשים המקסימים שהגיעו בליל סערה והרגישו איתנו יחד הכי בית שאפשר. תודה ענקית לסמי שהסכים לבוא בהתראה כל כך קצרה מרחוק, זכינו'.

אכן זכינו.