הוסף למועדפים מערכת עיתון הצבי: 08-995-7777

ערד

והסביבה - ברוכים הבאים לערדניק, אתר החדשות המוביל בעיר ערד.

יובל לעיר ערד - טקס עיטור יקיר העיר ומגן על מפעל חיים

מאת: יפה ניניו writer
תאריך: 2012-11-22 08:29:17

יובל לעיר ערד - טקס עיטור יקיר העיר ומגן על מפעל חיים
"יובל לעיר ערד - טקס עיטור יקיר העיר ומגן על מפעל חיים"

ערד חוגגת יובל שנים ואין כעיתוי זה להצדיע ולהוקיר את העושים במלאכה ללא תמורה. פשוט מתוך אמונה, חזון ומטרה ועם לב רחב אוהב.

ערד מסכמת יובל שנים של עשייה והצלחות בכל תחומי החיים ובתרבות וחברה בפרט. מאחורי עשייה זו עומדים אנשים! אנשים המקדישים מעצמם במסירות אין קץ, לטובת הקהילה.

ביום שני 19/11/12 התקיים טקס מענק עיטור יקיר העיר. את הטקס הנחתה ברוב חן הגב' מרינה גלזר שפתחה את הטקס כשהיא מעלה על נס את עשייתם הברוכה של יקירי העיר ומספרת על תהליך הבחירה. מרינה גלזר סיפרה שעיריית ערד יצאה בקול קורא לתושבי העיר להמליץ על מועמדים ראויים ליקירי העיר. הומלצו 18 מועמדים והועדה בחרה מתוכם שבעה. שבעה אנשים, מוכרים וראויים, מוכרים בעיר בתרומתם ובעשייה ללא לאות.

לאחר ברכתה, הופיעה מקהלת ילדי בי"ס "אבישור", בניצוחה של הגב' נינה מוניץ, בשיר שכאילו נתפר במיוחד לאירוע זה - השיר "תודה"!

חברי הועדה: הגב' טלי פלוסקוב, מר מוטי שמואלי, מר יריב הלל, מר מיכאל גינצל וגב' שירה הרפז שבחרו שבעה נבחרים מתחומי עשייה מגוונים ביותר.

מר ולדימיר זוכין: נמצא ראוי להיבחר כיקיר העיר על תרומתו בתחום מורשת ישראל. מר ולדימיר זוכין, יליד 1946, פסל וצייר במקצועו, הקים, תכנן ויצר את האנדרטה לנספים בשואה. ביצירתו, סקר הפסל את ההיסטוריה של עם ישראל לדורותיו. האנדרטה משמשת מאז יצירתה, מקום להתכנסות ולטקסי יום השואה.

הגב' לאה מיכלסון: נמצאה ראויה להיבחר כיקירת העיר ערד על תרומתה בתחום האומנות. הגב' מיכלסון, ילידת 1921, חיה בערד 45 שנים. ידועה בפסליה המקשטים את העיר-22 במספר. פסליה מוצבים גם מחוץ לערד. הגב' מיכלסון, הייתה מאז ומעולם מעורבת בחיי הקהילה ואף לקחה חלק בפעילות ואירועים במערכת החינוך.

ולרי ואלה ז"ל סומורוב: נמצאו ראויים להיבחר כיקירי העיר על תרומתם בתחום המוסיקה. מר ולרי סומורוב, יליד 1938 ואשתו אלה ז"ל, ילידת 1940, הקימו בעיר ערד את תזמורת כלי הקשת - אלה כמורה וולרי כמנצח. תרמו בעשייתם לחיי התרבות ולחינוך המוסיקלי בעיר. לפני 21 שנים, הגיעו לערד לאחר הצלחה מקצועית בארצם וראו בעבודתם המוסיקלית שליחות.

מר דוב פוניו: נמצא ראוי להיבחר כיקיר העיר על תרומתו בתחום התיירות ואהבת הנגב. מר פוניו, יליד 1931, מתגורר בערד מזה 11 שנים. מאמין בחיזוק הקשר של האדם לסביבתו. בשיתוף הועדה לסימון שבילים, קבע נתיבי טיול הסובבים את העיר ודאג לסימונם, הכשרתם וניקיונם. מר פוניו נעזר בעשייתו בתלמידים ובחיילים מתנדבים. מוציא טיולים וסיורים לכל החפצים בכך.

מר ישראל צדיקריו: נמצא ראוי להיבחר כיקיר העיר על תרומתו בתחום החברתי. מר צדיקריו, יליד 1939, מתגורר בערד 42 שנים. מאז 1999, עת פרש לגמלאות פועל לרווחת הקשישים, החולים והנזקקים בעיר. הקים בתחילה סיירת תיקונים לקשישים. אך, פעילותו זו התרחבה אף לחלוקת מזון לנזקקים. כך קמה לה "יד לערד" המפעילה כ-100 מתנדבים, כל אחד על-פי יכולתו ורצונו.

מר נתנאל רחמים: נמצא ראוי להיבחר כיקיר העיר על תרומתו בהקמת מערך שירותי הדת בערד. מר רחמים, יליד 1920, נמנה על גרעין ההתיישבות הראשון והגיע לערד ב 11/1/62-, יום הקמתה של העיר ומתגורר בה מאז ועד היום. בתחילת דרכה של ערד, פתח מר רחמים בביתו את בית הכנסת הראשון ואחר- כך העבירו לצריף שקיבל לכך. היה הכתובת לכל שאלה בתחום הדת ויזם את טקס בר-המצווה לילדי העיר. את הטקסים הוא ליוה לאורך 19 שנים והאירוע הפך למסורת עד היום.

מר דודו שי: נמצא ראוי להיבחר כיקיר העיר על תרומתו בתחום קליטת עלייה. דודו שי, יליד 1944, הוא "מוסד" ידוע בעיר ומכר לכל. מתגורר בערד 49 שנים. כבר ביומו הראשון בעיר התנדב לפעילות חברתית. הקים מערך תרומת מזון לנזקקים. עוסק בקליטת עלייה: מלווה ומסייע להם מרגע הגעתם לארץ. בחיוכו המתמיד, מגשר על כל השפות ובליל התרבויות וחודר לבבות. עליו נאמר: " ידו בכל והכל בידו"!

כמו כן, הוענק בערב זה פרס על מפעל חיים !

הפרס הוענק למר אורי פרי ולגב' רוחמה נחמני על פועלם להקמתו של המוזיאון ההיסטורי המספר את סיפור הקמתה של העיר ערד. מר אורי פרי, עמד בראש עמותה שהוקמה למטרה זו. אסף וליקט מוצגים ופעל לגיוס כספים. הגב' רוחמה נחמני עבדה לידו ועסקה ברישום ותיעוד הפרטים והסיפורים. המוזיאון, פתוח היום לביקורי תושבים ותיירים ומהווה תחנה חשובה בסיפורה של העיר ערד.

הגב' טלי פלוסקוב ברכה את הנבחרים. בדבריה ציינה את היותם הדוגמא האישית לילדי העיר. כמו כן, הדגישה כי משימתם לא תמה וכי ערד נזקקת להמשך עשייתם ומחויבותם לקהילה. היא שיבחה את עובדת היותם מייצגים את המגוון והרב תרבותיות המאפיינת את ערד: נבחרו מבני כל העדות, הגילים, הזרמים והאמונות. היא הודתה להם:"נתינתכם, מחייבת אותנו להמשיך בדרככם ואני גאה, בשם תושבי העיר להעניק לכם את אות יקירי ערד."

לסיום, עלתה לבמה מקהלת ערד והנעימה בשלושה שירים. הטקס נחתם בשירת התקווה!