הוסף למועדפים מערכת עיתון הצבי: 08-995-7777

ערד

והסביבה - ברוכים הבאים לערדניק, אתר החדשות המוביל בעיר ערד.

גירסת הבמאי

מאת: דקלה שוקרון writer
תאריך: 2012-11-08 16:18:32

גירסת הבמאי
"גירסת הבמאי"

אם אתם רוצים להעביר שעה טובה  של איכות, של הנאה, עומק מחשבה , צחוק, רגש ועניין, סעו לתיאטרון דימונה ותוכלו לצפות בהצגה נהדרת, בה מופיעים שחקנים איכותיים, מרשימים, שכל אחד קיבל תפקיד מדויק ומציג אותו בצורה מושלמת, כאילו " תפרו" את התפקיד במיוחד בשבילו.

אתחיל מבראשית,

גירסת הבמאי זהו מחזה אותו כתב איליה ארנבורג,  עפ"י ספרו השישי מתוך "שלוש עשרה המקטרות".

ארנבורג נולד בקייב למשפחה יהודית בשנת 1921 , בגיל 17 הוגלה בעקבות פעילות מהפכנית כנגד משטר הצאר, כתוצאה מהגלייתו, נדד הרבה ובגיל 18 התמקם בפריז, שם פורסם ספר שיריו הראשון, כעבור שנה.

ארנבורג כתב כמות גדולה של מחזות, רומנים שירים וסיפורים. כתיבתו, היתה לעיתים גם היא נמנית עם השלטון הסובייטי ואף נטה להאדירה. את קובץ הסיפורים "שלוש עשרה המקטרות", ארנבורג פרסם ב-1922 . בספר זה שלוש עשרה סיפורים, בכל סיפור מתוארת מקטרת אחרת וקורותיה.

ההצגה גירסת הבמאי, הינה עיבוד חופשי של הסיפור השישי בספר.

הוליווד, שנות העשרים – תקופת הראינוע:

מדובר על מחזה. לכו אחורה בזמן ותגיעו לשנות העשרים. הוליווד, ימי הזוהר של הסרט האילם, ג'ורג' ומרי רנדי, אותם מגלמים יעקב זדה דניאל וחגית כהן מור-יוסף, הם זוג בדרנים די כושל, שמופיע במופע מגוחך, אך עם זאת משעשע,  קיבלו הזדמנות של פעם בחיים, לככב בסרט הוליוודי. השניים ארזו חפציהם עלו על הרכבת ונחתו בהוליווד, כוכב אחר. עולם הזוהר, שהיה רחוק מהם, אלף שנות אור, שני אנשים צנועים ופשוטים... ומי יודע לאן ההצלחה המסחררת תוביל, רגע לפני ההצלחה- מה יקרה.... ג'ורג' היה נחוש בדעתו לעשות הכל על מנת שמרי אישתו לא תתאכזב, מרי לעומתו נתחבבה בקלות, נאמר לה כי היא השחקנית הטובה ביותר שנראתה אי פעם, ואילו ג'ורג' היה גרוטסקי, מוקצן מידי, נעים מידי, הכל מידי... עד שהבימאי הסרט, תומס וואשבסקי , אותו גילם יואב כורש בעזרת ג'וליה, העוזרת הנאמנה והמצחקקת שלו, אותה גילמה זוהר גורן , החליטו לשנות את מהלך העלילה, ולהכניס שם את יצר הקנאה, אז ג'ורג' רנדי הראה לאילו כישורים הוא מסוגל.

 האמת, שחקן מוכשר מאוד, אך עם יצר הקנאה, התערבבו להם דמיון והזיות, ג'ורג' בתפקידו בסרט היה צייד שמציל את אישתו מחטיפתו של ויליאם פוקר, אותו גילם אופיר נהרי, בתחילה פחד רנדי מהזאבים, אך לאחר שהדמיון עלה על כל מציאות, נכח לגלות כי הזאבים כבר אינם מפחידים, הוא קרא לעצמו גיבור, ועם הגיבור הזה כולם נפלו במערכה.

דיעה אישית

זוהי הצגה מעולה, הרבה זמן לא ראיתי כל כך הרבה רגש אמיתי נובע מליבם של שחקנים, אחרי שאתה צופה בעיקר בקולנוע, פתאום לראות חמישה אנשים כל כך מוכשרים על במה  (טוב נו, לא ממש במה) בצורה מוחשית, אמיתית, יכולתי לשמוע את פעימות ליבם, את קווי החיוך נמתחים לאיטם על פניהם, את העייפות, את האנרגיות, את המרץ, הצחוק, העוצמה. אכן, כל מה שהיה ניכר להוציא החוצה, נגע בנו הקהל.

שחקני 'אנסמבל'   מעבדת פיס תרבות דימונה: יעקב זדה דניאל, חגית כהן מור יוסף, אופיר נהרי, יואב כורש וזוהר גורן , החבורה המיוחדת של גירסת הבמאי (שחקנים יוצרים) היא חבורת כוכבים אמיתית ואם עדיין לא כולם נוצצים שם בבראנז'ה של הכוכבים, הם בדרך הנכונה בשביל החלב.

 עם זאת, קסם לי מאוד הפשטות והיופי, מרגיש שככה שחקן הוא באמת שחקן אמיתי, ידוע כי לא כל הנוצץ זהב הוא... קצת מזכיר את ההשוואה בהצגה- מה קורה כשאתה כל כך מנסה להיות טוב ביותר, לפעמים העולם הופך דמיון, המציאות הופכת בדיה.

יחד עם משחק מצוין, בהפקה מרשימה, התפאורה מיוחדת ומעניקה גוון שונה מסוג כזה שלא מכירים,  פסי רכבת משמשים את התנועה על הבמה- מבמה לבמה...

אופן הישיבה של הקהל לא במבנה השגרתי (לכו לראות, אני לא מגלה את הכל), יוצרת תחושה אינטימית, קצת כמו בבית. הבימוי הינו של נועה רבן קנולר- אפשר לומר שהיא גאונה, קנולר היא מנהלת אומנותית, במאית, שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלויזיה. בהצגה שולבו אלמנטים קולנועיים, שזה בפני עצמו, תמיד מוסיף "צבע". מוזיקה בדיוק במקום הנכון ובזמן הנכון, הקולות הבוקעים מכניסים היטב לתוך הסיפור,הצגה המשלבת בתוכה סרט, שריקת הרכבת, בית המשפט, הזאבים, כל אלו, עזרו להמחיש בדיוק מהי כוונת המשורר (או לצורך העניין, כוונתה של קנולר). האנימציה היתה מסוגננת בצורה מרהיבת עיניים, מדוייקת, מיוחדת ויצירתית, כוריאוגרפיה שנעשתה על ידי זוהר גורן, עושה חשק לקום ולרקוד, או מקסימום לחזור הביתה ולפזז ככה בסגנון שנות העשרים כשאף אחד לא רואה...

 ארנבורג-  בסיפורו השישי מתוך שלוש עשרה המקטרות-

"ניסים מתרחשים למרות הכל, ואפילו בארץ חומרנית ומפוכחת כאמריקה. אנו מוצאים הוכחה חותכת לכך בעובדה שיום אחד נחתם חוזה בין חברת סרטים אי. יו. אס לבין מר ג'ורג' רנדי ואשתו מרי. לפי אותו חוזה ישתתפו זוג שחקנים אלה, שחקנים ממדרגה שלישית במחזמרים, בתפקידים ראשיים בסרט "אנשים וזאבים".

את הנס הזה אפשר להסביר, אם בכלל צריך להסביר ניסים, בכך שמנהל האולפנים של אי. יו. אס היה מרוגז ומבולבל אותו בוקר, בגלל בגידת אשתו, ובלבל את שמו של ג'ורג' רנדי עם שמו של ג'ון ריינד, שחקן ראינוע נודע ומפורסם.

 ג'ורג' ומרי לא התעמקו בסיבות להצלחתם הבלתי צפויה. הם נפעמו מהתנאים המצויינים שהוצעו להם- שכר של אלף דולרים ומקדמה נאה. הכסף בא בעתו. הוא איפשר להם לשלם כמה חובות דוחקים ולהצטייד בדברים ההכרחיים לתקופת ההסרטה".

יעקב זדה דניאל –

יעקב גדל בערד, מחמיא לעיר שלנו שזו התוצרת שלה, שגדלו כאן אומנים, גם במשחק ויעקב נמנה עם אלו המוכשרים ביותר.

יעקב, הגיע לכפר הילדים 'נרדים' בגיל שלוש, בנעוריו, שיחק כדורגל בקבוצת הפועל ערד ונמנה עם רשימת השחקנים הטובים בקבוצה, את מרבית שנותיו- ילדות ונוער, העביר בסדנת התיאטרון של מיכל יהודה, התגייס לצבא ושירת בשייטת ולאחר מכן עבר ליחידת לדובדבן.

 לאחר שירותו הצבאי עזב את ערד ועבר לתל אביב ללמוד בסטודיו למשחק בהנהלת יורם לוינשטיין, הוא שיחק בהצגות- "חי בסרט"- תיאטרון חיפה, "אגדת סוף עונה"- תיאטרון הקיבוץ, "מועדון הקופים הירוקים"- צוותא תיאטרון לעם, ריצ'ארד השלישי – תיאטרון תמונע.

שיחק בסדרות הטלויזיה – "בובות", "אמאל'ה" , "תעשה לי ילד" ,  "החברים של נאור" , "המיוחדת" , "עבודה ערבית" ועוד...

שיחק בסרטי הקולנוע- " מוקי בוערה" , "ביום השלישי" ,  "מנתק המים", "ימי תשובה הרחמים חנוכה".

משנת 2010 החל לשחק באנסמבל  "מעבדת פיס תרבות" דימונה ועבר להתגורר בעיר באופן מלא

בנוסף להיותו שחקן, יעקב עבד רבות נוער, בעיקר בתחום התיאטרון

הוא מספר: "במהלך הלימודים הדרכתי נוער בקיבוץ נצר סירני, בנוסף, עבדתי עם קבוצת נוער משכונת התקווה, יחד עשינו תיאטרון.

כשחזרתי לערד לאחר תקופה ארוכה בתל אביב, עבדתי במקום של ר"ן כמדריך נוער- והעברתי סדנאות תיאטרון גם שם וגם בכפר נרדים לילדי הכפר.

כשעברתי לדימונה – עבדתי בשיתוף עם בית ספר עמל, בו גם העברתי שיעורי תיאטרון כחצי שנה.

 יעקב, מלבד התיאטרון, האם יש עוד תכניות לעתיד הקרוב בתחום המשחק?

"האמת שכן, בנוסף להיותי שחקן באנסמבל, בקרוב אשחק בסדרה מוכרת מאוד"

בקרוב יתחילו צילומים.

 ובכל זאת, מדוע החלטת לבחור בדימונה?

בעבר, עבדתי עם אוהד קנולר, אוהד הוא בן זוגה לשעבר של נועה רבן קנולר שכיום היא המנהלת האומנותית של מעבדת תרבות פיס בדימונה ואוהד בעצמו הוא חלק מאוד משמעותי במקום הזה,  אוהד שמע שאני מתגורר בערד, הוא התקשר והציע לי לבוא ולהתרשם, נועה ואני הכרנו כי שיחקנו יחד בסדרה "בובות" וכך היה, הגעתי ומצא חן בעיני מאוד מה שראיתי, הלכתי על זה.

 שיטת המעבדה

"זוהי שיטה מאוד מעניינת, למעשה מעלים הפקה לאחר עבודה מאוד ממושכת (כמעט שנה של עבודה)- אנו חמישה שחקנים יחד עם נועה, שלוקחים חומר שמעניין אותנו, לצורך העניין בגירסת הבמאי- סיפורו הקצר של איליה ארנבורג,

נועה נותנת לנו הנחייה, ואנחנו עושים אימפרוביזציה, מפיקים מזה את מה שבאמת יכול להיות מעניין יותר, אנחנו חוקרים- מכינים שיעורי בית, למשל כמו כתיבת סצנה, חקירת דמות, אם בשנות העשרים עסקינן אז אנו מגלים מהי התרבות, מהו הלבוש, צופים בסרטים אילמים יחד, אחת ממשימותיי היתה למשל להרצות בנושא הקולנוע האמריקאי. אנו בונים יחד את ההצגה ויוצרים אותה יחד בשיתוף עם נועה. וזוהי סוג של מעבדה, אתה יכול לעוף ולהתחבר לרגשות שלך, מה שמתאים אנחנו לוקחים."

מי שכתב את המוזיקה לגירסת הבמאי, הוא  אופיר נהרי, המגלם את ויליאם פוקר, את כל פסקול ההצגה אנחנו הקלטנו בשיתוף פעולה עם הסינפונייטה של באר שבע,הקלטנו עד הפרטים הקטנים- כמו לעמוד ברציף של הרכבת בדימונה ולהקליט את תנועת הרכבת וקולות הרציף,"

 עיצב את התפאורה סשה ליסיינסקי, המלבישה היא שירה וייז.

על הדרמטורגיה- היה אחראי אוהד קנולר

למעשה הוא פיתח את העלילה, חיבר את הקטעים הגדולים, נתן סיוע חיצוני כדמות אובייקטיבית, הדרמטורגיה מקדמת את העלילה ועוזרת לה להיות מדוייקת וברורה יותר.

אין ספק שבטווח זמן נרחב של עשייה כה מדוקדקת, התוצאות הן מרשימות והן בהחלט כאלו.

לכו לצפות בהצגה איכותית!!

12-15/11 ימים שני עד חמישי, מעבדת פיס תרבות – תיאטרון דימונה.