הוסף למועדפים מערכת עיתון הצבי: 08-995-7777

ערד

והסביבה - ברוכים הבאים לערדניק, אתר החדשות המוביל בעיר ערד.

הקמת 10 יישובים חדשים במבואות ערד למה לא בעצם?

מאת: בן שיף writer
תאריך: 2012-11-01 08:23:00

הקמת 10 יישובים חדשים במבואות ערד למה לא בעצם?
"הקמת 10 יישובים חדשים במבואות ערד למה לא בעצם?"

ביום רביעי הבא (7 לנובמבר), בערד - יקיימו החברה להגנת הטבע ומגמה ירוקה, בשיתוף פרלמנט צעירי ערד ושורה של ארגוני סביבה וחברה, כנס ציבורי למען תמיכה בחיזוק ועיבוי יישובים קיימים בנגב ושמירת השטחים הפתוחים בו. בכנס, שכותרתו - התכנית להקמת 10 יישובים חדשים במבואות ערד, פיתוח הנגב או פגיעה בפריפריה, ידונו המשתתפים השונים בהיבטים החברתיים והסביבתיים של התכנית הממשלתית להקמת 10 יישובים חדשים במבואות ערד. בכנס ישתתפו נציגי ארגוני סביבה וחברה, נציגי ממשלה, עיריית ערד, תושבים מקומיים והציבור הרחב. יצאנו לראיין את נופר אבני, המתכננת הסביבתית של החברה להגנת הטבע בקהילת באר שבע והסביבה וגיל גל-מור ראש תחום הזכות לדיור באגודה לזכויות האזרח ושאלנו אותם למה הם מתנגדים לפיתוח נוסף בנגב ומה הם חושבים שהאלטרנטיבה ההתיישבותית הראוייה.

מהי התוכנית להקמת היישובים החדשים במבואות ערד?

נופר: "זוהי תוכנית להקמה של כעשרה יישובים כפריים חדשים באזור ערד: מבואות ערד מזרח (בקעת ערד) ומבואות ערד מערב (חבל יתיר). התוכנית התקבלה בהחלטת ממשלה ונמצאת בשלבי תכנון מתקדמים, ללא שיתוף הציבור המקומי. התוכנית מייעדת הקמה של כעשרה יישובים קטנים ומבוססים המיועדים (ככל הנראה פרט לאחד) לאוכלוסייה יהודית".

*מדוע יש צורך בעשרה יישובים חדשים?

גיל: "למעשה, אין צורך אמיתי בהקמה של יישובים חדשים. בהחלטת הממשלה על הקמת היישובים נכתב כי מטרתה היא הגדלת היצע הדיור עבור אוכלוסייה של כ-11,000 נפש. אלא שכבר כעת, בשני יישובים שהקמתם אושרה, ישנן תשתיות ל- 17,500 נפש; במקביל, עשרות יישובים ותיקים בנגב, כפריים ועירוניים גם יחד, סובלים מהגירה שלילית ומשוועים לאוכלוסייה חדשה. הקמת הישובים נוגדת את תפיסת התכנון שנקבעה בתכנית המתאר הארצית, שבה נקבע שיש להתמקד בישובים קיימים. מכאן, שאין מנוס אלא להסיק שהסיבות להקמת היישובים החדשים הן פוליטיות ואינן נובעות מצורך אמיתי בהרחבת התשתיות. חיזוק לכך שההחלטה נולדה מתוך שיקול זר ניתן למצוא בדבריו של  ירון בן-עזרא, מנכ"ל החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית, אשר מבהיר כי מטרת התכנית היא  "למנוע יצירת רצף בדואי ו/או ערבי מכיוון דרום הר חברון, לכיוון ערד, בואכה דימונה וירוחם וכל המרחב הכלוא ביניהם ובין באר שבע". דברים אלו נועדו ליצור תחושה של איום, כאשר ה"איום" כאן מתייחס לאזרחי המדינה, הגרים במקום עשרות שנים ומשוועים לפתרון מוסדר. מדובר בעיקר בשני כפרים לא מוכרים הנמצאים בתוך גבולות התוכנית עצמה,  שמבקשים לקבל הכרה והסדרה מזה שנים, ושאף הייתה החלטה של מוסדות התכנון להכיר בהם, ואילו אותה ממשלה שהחליטה כעת על הקמת עשרה ישובים חדשים החליטה למנוע את הכרתם של שני ישובים קיימים אלה, בניגוד להמלצות של אנשי המקצוע בתחום התכנון. נקודה נוספת שלדעתי ביסוד התכנית היא הרצון להיענות לקבוצות של אנשים ממרכז הארץ המבקשות לעבור לנגב, אך אינן מעוניינות להשתלב בישובים הקיימים בו אלא רק להתגורר בקהילות סגורות וחדשות. הגודל של הישובים נקבע במיוחד להיקפים שבהם החוק מתיר לערוך ועדת קבלה, שהיא כלי סינון אפקטיבי שמבטיח הומוגניות ומסנן את כל מי שלא רצוי בעיני אותן קבוצות, בעיקר קבוצות מוחלשות ומיעוטים. רוב תושבי הנגב שיפנטזו על מעבר לישוב כזה יגלו כי הדרך לשם עוברת בחקירה משפילה של תושבי הישוב ובחינת מידת התאמתם למרקם החברתי והתרבותי של אלו שגרים שם. יש די והותר תשתיות זמינות לשיכונם של עשרות אלפי תושבים חדשים ביישובי האזור. בנוסף, ביישובים החדשים מתוכננים מספרים מועטים של יחידות דיור-עדות לכך שמטרתם איננה הגדלת היצע ההתיישבות בנגב.".

האם התכנית הממשלתית טובה לנגב?

גיל: "אף שבתזכיר התוכנית מוצהר כי התוכנית לא תפגע ביישובים קיימים ואף תועיל לחיזוקם, מקרים אחרים מהארץ הוכיחו חד משמעית: הקמה של יישובים פרבריים חדשים גורמת לעזיבה של אוכלוסייה חזקה מהערים השכנות בהליך שמכונה "גריפת השמנת". האוכלוסייה המבוססת מעדיפה את התשתיות החדשות, שירותי החינוך המשופרים והמגורים המובטחים לה ביישובים חדשים. זאת, למצד אכזבתם מכך שהמדינה אינה משקיעה משאבים בחיזוק הישובים הקיימים, ומפקירה את הליכי ההתחדשות בהם לכוחות השוק, שמצדם לא מגלים עניין רב בהשקעה בערי הנגב. עזיבה זו גורמת להליך קבוע של היחלשות הערים והישובים הותיקים. ככל שיותר עוזבים, כך יכולה העיר להציע פחות לתושבים שנותרו בה, והדבר מזין את העזיבות הבאות. אנו צופים, כי רוב האוכלוסייה שתעבור להתגורר ביישובים אלה תהיה אוכלוסייה חזקה ומשכילה מהאזור ולא אוכלוסייה "חדשה" ממרכז הארץ. היישובים ייצרו קיטוב חברתי בין אלה שידם משגת לעבור ליישוב חדש, ובין אלה שיישארו להתגורר ביישובים הקיימים ויסבלו מתקציבים מופחתים ומהזנחה גוברת. הם לא יחזקו את מרבית תושבי הנגב ויפגעו בהם".

מהי עלות הקמתם של יישובים חדשים לעומת חיזוק יישובים קיימים?

נופר: "מחקר שנערך על ידי המשרד להגנת הסביבה מוכיח חד משמעת שעלות יישוב כפרי חדש גבוהה פי שלושה (!) לעומת עלות הקמת שכונה חדשה בעיר. הפער המשמעותי לא מתבטא רק בהקמת היישובים אלא גם בהשקעות הממשלה בתחזוקתם לאורך השנים. תקציב המדינה מוגבל ולא הגיוני שהקופה הציבורית תממן הן את העלות הניכרת שבהקמת היישובים החדשים, והן את חיזוק הערים הקיימות; פיתוח יישובים חדשים בא על חשבון יישובים קיימים".

האם אזור ערד "ריק" מהתיישבות, ולכן זמין להקמת יישובים חדשים?

גיל: "החלטת הממשלה מתייחסת אל מרחב הנגב כאל מרחב שומם, שהתוכנית המוצעת מבקשת "להפריחו". אולם באזור מבואות ערד מתגוררת אוכלוסייה בדואית במספר ישובים: סעווה, כפר היסטורי, המונה כ- 1500 תושבים;  עתיר/ אום אלחירן, כפרים של עקורי פנים, המונים כ-1,000 תושבים; תל ערד, כפר של עקורי פנים, מספר תושביו 1,700 איש; אלחומרה, כפר היסטורי שמספר תושביו 1,700. כלומר, אותה "פזורה בדואית דלילה" מונה מעל ל- 6,000 תושבים; כפרים אלו מציעים תוכנית מעשית להסדרת הכפרים, שלאחריה ניתן יהיה להסדיר את הבניה הקיימת ובעתיד לאכוף במקום את חוקי התכנון, לפי אותם סטנדרטים של כל ישוב חקלאי אחר בנגב, אך הממשלה לא מוכנה לדון בה.  במקום להקים יישובים חדשים, יש להסדיר את סוגיית ההתיישבות הבדואית באזור. התוכנית להקמת היישובים החדשים מתעלמת במכוון מסוגיה זו ובכך מוכיחה עצמה כתוכנית לא שוויונית ולא דמוקרטית. כדי להבין עד כמה התכנית מפלה אספר סיפור קטן. כאשר תושבי תל ערד ועתיר פנו להסדיר את כפריהם, המליצה חוקרת מטעם המועצה הארצית לתכנון ולבניה להכיר בכפרים ולמסדם. לשכת ראש הממשלה הגישה בקשה לדיון חוזר וטענה כי פעולה זו תביא להישארות דה-פקטו בשטח שהינו רגיש וערכי ביותר מבחינה סביבתית ונופית. כתוצאה מהתערבות זו נהפכה ההחלטה. כיצד זה שבשטח שרגיש מבחינה נופית וסביבתית מוכנה כעת אותה ממשלה להקים ישובים לאוכלוסיה יהודית? זה לא הוגן ומקומם".

מדוע התוכנית לא סביבתית בעינייך?

נופר: "ערד מוקפת בשטחים פתוחים ונופיים בעלי ערך רב. יישובים חדשים פירושם רבבות דונמים נוספים של שטחי טבע שיכוסו בבטון, בתשתיות נוספות של חשמל, מים ותקשורת, וכמובן במאות קילומטרים נוספים של כבישים. פירושם פגיעה ברצף של שטחים פתוחים ערכיים ובמערכות האקולוגיות הקיימות באזור. נוסף לכל אלה, תסבולנה המשפחות שתתגוררנה בישובים הפרבריים החדשים מתלות מוחלטת ברכבן הפרטי על מנת לספק את צרכיהן הבסיסיים ביותר, מציאות שאינה עולה בקנה אחד עם יעדי הממשלה לצמצום פליטת גזי חממה. הנופים סביב ערד מהווים נכס חשוב- יש לשמרם ולנצלם לתיירות, לנופש ולפנאי ולא לפגוע בהם. מיקום הישובים בחבל יתיר ובמבואות ערד צפוי לפגוע בשטח ערכי, רגיש ורציף. הקמת יישובים חדשים נוגדת עקרונות של פיתוח בר קיימא.

האם התנגדות להקמת יישובים חדשים משמעותה התנגדות לחיזוק הנגב?

גיל: "לחלוטין לא! אנו תומכים ביישוב הנגב ובחיזוקו. עם זאת אנו מאמינים שהדרך לחיזוק הדרום אסור שתבוא על חשבון התושבים והיישובים הקיימים באזור, תוך פגיעה קשה בשטחים הפתוחים. הדרך הנכונה היא דרך של שיתוף פעולה ומציאת פתרונות נכונים ושוויוניים לכל האוכלוסייה המתגוררת בדרום. חיזוק ההתיישבות הקיימת, השקעה בה והפיכתה לאטרקטיבית לכלל האוכלוסייה. במקום לפגוע במרחבים פתוחים ורגישים, להחליש את הערים סביב ולהשקיע משאבים רבים בפיתוח נקודות ישוב חדשות ולא נחוצות, יש לחזק ישובים קיימים במרחב שנמצאים בתת אכלוס. הדבר הראשון שיש לעשות הוא להפנות את המיליארדים שעולה התכנית השאפתנית ולהפנותם לחיזוק מרכזי הערים הותיקות בנגב, כדי לאפשר לצעירים ולמבוגרים שכבר גרים בהם הזדמנות לשפר את איכות חייהם, את איכות תנאי הדיור וליהנות משירותים משופרים. השקעה כזו, אני מאמין, תגרום לתוצאות חיוביות נוספות ואף למעבר של אוכלוסיה נוספת מהמרכז".
נופר: "החברה להגנת הטבע סבורה כי יש חשיבות לשמירה על רצף השטחים הפתוחים והנוף הפתוח על עולם הצומח והחי הייחודיים באזור סובב ערד ובחבל יתיר. החברה להגנת הטבע מתנגדת ליוזמה התיישבותית נרחבת זו, משום שהקמת היישובים החדשים תפגע במשאבי הטבע, ברצף השטחים הפתוחים ובמגוון הביולוגי והיא תחליש את היישובים הקיימים.
קיימות חלופות אחרות ליישובים אלו, כעיבוי היישובים הקיימים באזור, באמצעות פיתוח נכון ובר קיימא. עיבוי היישובים הקיימים בנגב בכלל הוא מטרה לאומית, ועל כן ראוי להקצות את מלוא המשאבים לקליטת משפחות חדשות ופיתוח מקורות פרנסה בתוך היישובים הקיימים. החברה להגנת הטבע פועלת יחד עם תושבי האזור, במטרה למנוע את הקמת היישובים במקומם המתוכנן החדש, באמצעות פעילות ציבורית".

הכנס יתקיים במרכז הצעירים בערד, ביום רביעי ה-7 לנובמבר, בין השעות 16:30-19:30, ויהיה פתוח לקהל ללא תשלום. בכנס ייקחו צד כל הצדדים - מתכנני היישובים וגם המתנגדים. ייקחו בו חלק, בין היתר, ראש עיריית ערד, טלי פלוסקוב, מנכ"ל החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית, ירון בן עזרא, מנהל תחום התכנון בחברה להגנת הטבע, איתמר בן דוד, נציגים נוספים מהחברה להגנת הטבע, נציגי ארגוני חברה ונציגי תושבים מערד.