הוסף למועדפים מערכת עיתון הצבי: 08-995-7777

ערד

והסביבה - ברוכים הבאים לערדניק, אתר החדשות המוביל בעיר ערד.

מי את, מיכל דליות?

מאת: דקלה שוקרון writer
תאריך: 2012-09-06 09:51:24

מי את, מיכל דליות?
"מי את, מיכל דליות?"

כששמעתי לראשונה שמיכל דליות (סופר נני למי שלא מזהה את השם), מגיעה לערד ביום א' הקרוב, האמת, התרגשתי. סופר נני בכבודה ובעצמה, עם כל העוצמה, הידע, הכלים, ההבנה והתמיכה בהורים ובילדים מגיעה לעיר להרצות לציבור הרחב בנושא "מי מפחד להיות מנהיג?" הורות בעידן המודרני. אני ממליצה בחום על הרצאה שוודאי תהיה מרתקת מפיה של אישה בעלת כשרון רב להפוך סדרי עולם בחייהם של משפחות.

כאם לשלושה, אני עוקבת באדיקות רבה אחר תכניותיה של 'סופר נני', צופה בתכנית הבוקר שלה מפעם לפעם וקוראת את הטורים שהיא מפרסמת, ותמיד אבל תמיד יש מה ללמוד ממנה. אחד הדברים המיוחדים ומרגשים במיכל דליות, זוהי העובדה כי היא בעצמה אומרת, שאין הורים מושלמים ובמרוץ החיים הזה שאנו מנסים להיות מושלמים, אנחנו מייסרים את עצמנו כהורים. גם היא מעידה על עצמה שהיא אמא נהדרת, בזכות העובדה שהיא מודעת ליתרונותיה וחסרונותיה ואין לה בעיה להודות בהם וללמוד מהם, אמת.

הרבה כבוד אני נושאת על היוזמה המבורכת של צוות קהילה קבוצת 'בוחרים מחר' בשיתוף עם גורמים שונים בעיר, להביא את מיכל דליות להרצאה בערד. לי זה נותן תחושה שלאו דווקא שאנו צריכים להניע את הרכב ולנסוע הרחק כדי להיות חלק מהעולם המודרני של ההורות, גם אלינו מגיעים הדברים ששייכים לכל בית בישראל ובכלל בעולם.

קצת רקע -

מיכל דליות היא אשת חינוך והוראה ישראלית, היא ידועה מאוד בקרב הציבור הישראלי בשל כיכובה בתוכנית הטלוויזיה 'סופר נני'.

דליות, נולדה ב-15 במאי 1950 בתל אביב, לאם עקרת בית ולאב בעל חנות וילונות. במסגרת העתודה האקדמית למדה הוראה לגיל הרך בסמינר לוינסקי. בסמינר הוסמכה ב-1971 להיות גננת או מורה לכיתות א' וב'. את קריירת ההוראה החלה כמורה מחליפה בבית הספר בו למדה כילדה. לאחר הולדת ילדהּ הראשון מבעלה, יועץ סאונד, שהכירה בסוף שנות ה-60, עבדה לסירוגין כגננת תוך לידת ארבעת ילדיהם. ב-1979 פתחה דליות גנון לבני שנתיים. לאחר לידת ילדתה הרביעית הפסיקה את עיסוקה בתחום החינוך ועבדה בתפקידים ובמקומות שונים.

ב-1990 החליטה ללמוד הנחיית קבוצות הורים במכון אדלר. בבקרים עבדה בגן הילדים ובערבים למדה. כעבור ארבע שנות לימוד, הפכה דליות למדריכת הורים ברחבי ישראל וליועצת בנושאי הורות, בעיקר. במקביל, המשיכה את לימודיה במסגרת קורסים והשתלמויות בנושאי פסיכולוגיה שונים, כדוגמת מודעות עצמית וגישור. בין היתר אף התנדבה לשמש כמדריכה לאבות בבית סוהר והרצתה בפני עובדי חברות היי-טק, מועצות וארגונים שונים. ב-2002 הצטרפה לחבר הנהלת מכון אדלר. שנתיים לאחר מכן החלה לשמש כמנהלת בית הספר להורים של המכון, ובשנה שלאחריה הפכה גם למאמנת ביחידה לאימון בו. את תפקידה כמנהלת סיימה ב-2007.

במהלך מלחמת לבנון השנייה ייעצה והדריכה מתקשרים לתוכניות הטלוויזיה השונות. באוגוסט 2006 החלו צילומי תוכנית הטלוויזיה "סופר נני", בה דליות מצטרפת למשפחה, עוזרת ומייעצת להורים בקשיים שבגידול ילדיהם. התוכנית התבררה כהצלחה, אך מאידך נמתחה ביקורת על חשיפת הילדים במצבים אישיים. בנוסף, משודרת ברדיו תוכנית בהנחייתה, בה היא עונה על שאלות המאזינים בנושאי משפחה.

דליות כתבה את הספר "אין ילדים רעים", שיצא לאור בספטמבר 2008.

טרם הגעתה לערד, נשאלה דליות מספר שאלות על ידי אימהות מהעיר, טעימה על קצה המזלג על הורות והתמודדות:

1. מה לדעתך תיתן ההרצאה להורים?

"לחלק מההורים, לאסרטיביים שבהם, ההרצאה תחזק את המשך התנהגותם עם הילדים, כי אני מעודדת סמכות הורית והצבת גבולות. לחלק האחר של ההורים אוסיף מידע על התפתחות ילדים, על הצרכים הפסיכולוגיים הבסיסיים שלהם ועל הדרך בה מתקבעות ההתנהגויות השליליות שלהם. כמובן אתן מידע על איך ההורים יכולים לעשות שינוי".

2. מהם שני הקשיים הבולטים בהורות בעידן המודרני?

"לגרום לילד תסכול וצער ולתפוס את תפקיד המנהיג. הורים שבויים בתפיסה שאסור, או שלא כדאי, לייצר לילדים תסכולים, צער, עצב, כשלונות ואף כעס. הורים כאלה מתרפסים לילדיהם, מפנים כל מכשול מדרכם, מוותרים להם ללא סוף, מרעיפים עליהם שפע חומרי ונותנים להם יחס נסיכי (עד הרגע שמגיעים מים עד נפש והם "מתפוצצים" על הילדים שלהם ועושים כל מה שקיוו שלא יגיעו אליו). ההורים היום שטופי רגשות אשם (לגמרי מיותרים, לדעתי) ואבודים. הם ויתרו על שיטות החינוך של העבר אך טרם למדו שיטות חינוך חדשות המתאימות לעידן הדמוקרטי: כבוד וסמכות, נחישות ואהבה, רגש ושכל".

3. מהם הקשיים בגידול ילדים בעיר קטנה?

"החיים בקהילה קטנה עלולים לייצר תחושה של סיר לחץ. אם כולם מכירים את כולם, אז בעצם אין לנו איפה להתחבא, והצורך להתחבא מידי פעם, או שתהיה לנו אפשרות לפתוח דף חדש - נמנעים. עיר קטנה יוצרת געגוע לעיר הגדולה מה שעלול להפריע לתחושת השייכות".

4. האם גידול ילדים בעיר קטנה כמו ערד מקשה או מקל על חינוך הילדים? האם זה יתרון או חיסרון?

"אין בעולם דבר שהוא רק טוב או שכולו רע ואי אפשר למצוא בו טיפת אור. בכל בחירה ובכל מצב יש טוב וגם רע. החיים בעיר קטנה כמו ערד יכולים להקל על חינוך הילדים בכך שהם מאוחדים, לא רבים מידי, היחס הוא אישי והתחרות לא רבה מידי. מאידך, בדיוק אותם תנאים (אחידות, מעט, חוסר תחרות) יכולים לייצר מצב של עמידה במקום ושל קושי בעשייה החינוכית. כל ילד וכל מבוגר אשר מחנך אותו, יעבור את הדרך הזו ורק בהם ובערכים שלהם טמון זרע ההצלחה או הכשלון".

מיכל מסבירה במסגרת התכנית להדרכת משפחה:

"היום, במאה העשרים ואחת, אנחנו חיים בתקופת מעבר בין שני שלבים בתולדות האנושות: התחלפותה של התרבות האוטוקרטית בתרבות הדמוקרטית. התהליך הזה, הנמשך מזה כמה מאות שנים, מעמיד בפנינו בעיות, קשיים ואתגרים האופייניים לתקופתנו ואשר מצריכים שינוי יסודי וקיצוני ביחסי אנוש בכלל וביחסים בין הורים לילדים במיוחד. מסמכות כוחנית אנחנו צריכים לדעת לנהוג בכבוד עצמי ובכבוד לזולת.

דור הילדים מורד היום בסמכותם של מבוגרים שמנסים לכפות עליו את רצונם. בעבר הילדים צייתו וכיום הם ערים להיותם שווי ערך, כבני אדם. ההורים שמבינים את הבעייתיות של הגישה הדיקטטורית, רוצים להתנהג אחרת, אבל אינם יודעים איך ולכן עוברים לקיצוניות שנייה של פינוק הילדים וזאת כדי להימנע משימוש בשיטות האוטוקרטיות/כוחניות.

שתי הדרכים, האוטוקרטית-הכופה והמפנקת-חסרת הגבולות, שתיהן מייצגות חוסר כבוד כלפי הילד וכלפי ההורה עצמו.

לאחרונה, בעקבות ההכרה הציבורית שקיבלתי, נפתחה בפניי האפשרות לקדם את הפסיכולוגיה החיובית ואת האינדיוידואל פסיכולוגיה וזאת אני עושה במספר דרכים: לימודים והכשרת אנשי מקצוע להדרכת הורים, הרצאות, השתלמויות, ייעוצים ועבודה קהילתית. אוסף הפעולות שמרכזות התכניות, עם שילוב אנשי המקצוע הנכונים העובדים לצידי - יביאו לתוצאות משמעותיות ולשינוי מוחשי בחברת הילדים והבוגרים".